הבדלים בין עורכים לשוניים (עורכי לשון, ראו עריכה לשונית – מילון המונחים) יכולים להיות בהיבטים רבים: ידע לשוני, ידע עולם, הכרת תחום התוכן של הטקסט, רגישות לקול הכותב, פתרונות ניסוח יצירתיים, חוש אסתטי, מוזיקליות, יכולת הבנה עמוקה של הטקסט, מחשבה בהירה, גמישות מחשבתית ובין-אישית ועוד.
עורכים לשוניים נבדלים גם בתפיסת תפקיד העורך. יש עורכים הרואים את תפקידם כ"שומרי השפה העברית". עורכים כאלה מקפידים על יצירת טקסט שלשונו תקנית העומדת בהמלצות האקדמיה ללשון העברית, גם אם הדבר בא לפעמים גם על חשבון בהירות הטקסט. הם ייטו להקפדה על מינוחים עבריים במקום לועזיים, אף כשאלה אינם מוכרים, אולי גם מתוך תחושת שליחות. עורכים אחרים רואים את עיקר תפקידם בהפיכת הטקסט ל"מדבר" ולנגיש לקורא.
תחושת הבעלות על הטקסט גם היא מבחינה בין עורכים. יש עורכים הרואים את עצמם כבעלי המילה האחרונה לגבי הטקסט, ואילו אחרים סבורים שהכותב חייב לקבל את הגרסה הערוכה ולאשרה.