מכון אסיף פועל לקידום הכתיבה והעריכה בישראל​
ללמוד מן הטובים ביותר
מכון אסיף: בית של כבוד למילים ולכותבים
לימודי עריכה לשונית וכתיבה עיונית ואקדמית בכריכה אחת
הקשבה • סבלנות • אמינות • מקצועיות
הוצאת ספרים • עריכה • ליווי וייעוץ • לימודי כתיבה ועריכה
דייקנות • יסודיות • אסתטיקה
שקופית קודמת
שקופית הבאה

כתב העת עיונים בספרות ילדים

כתב העת עיונים בספרות ילדים

מרכז לוין קיפניס, מכללת לוינסקי לחינוך

journals-כתב-עת-ספרות-ילדים

 

יצא לאור גיליון 29הגיליון עוסק ביצירתו הספרותית והאומנותית של הצייר וסופר הילדים נחום גוטמן.

גיליון 30: יצא לאור בקרוב.  

גיליון 31: חוקרי ספרות הילדים מוזמנים להגיש מאמרים. המאמרים יעברו שיפוט עמיתים.

הנחיות להגשת מאמרים

כ-7,000 מילה.

איורים – סרוקים כתמונה (jpeg) באיכות 300 dpi

שמות ספרים ומאמרים בגוף הטקסט – במירכאות כפולות

רישום ביבליוגרפי – לפי ההנחיות באתר (ר' למטה הנחיות מקוצרות והנחיות מפורטות)

 

 הנחיות לרישום מקורות (מקוצר)

    1. המקורות יצוינו בסוגריים בגוף הטקסט (בר-נתן, 2019) או: (גורן, 2017; טל וברנשטין, 2019).
    2. פירוט המקורות – ברשימת המקורות, שתסודר לפי א"ב.
    3. הערות שוליים – בהערות שוליים יוכנסו הערות תוכן בלבד, וכן ניתן להוסיף פרטי מקורות בודדים במאמר וייחודיים, כמו תמונה בתערוכה או הרצאה. אם הפרטים נכתבים בהערות שוליים, הם לא ייכנסו לרשימת המקורות.
    4. ייכתב שם פרטי מלא. 
    5. ההדגשה ברשימת המקורות – בכתב נטוי (ולא בבולד) בעברית ובאנגלית.  
    6. אין חובה לציין את מקום ההוצאה


ספר
ביאליק, חיים נחמן (1935). דברים שבעל פה. תל אביב: דביר.
ביאליק, חיים נחמן (1935). דברים שבעל פה (כרך ב', מהד' שנייה). תל אביב: דביר.

מאמר בכתב עת
בר-יוסף, איתן (2002). צייר או צייד: נחום גוטמן, לובנגולו מלך זולו והספר הדרום אפריקאי. תיאוריה וביקורת20, 113–136.

מאמר באסופת מאמרים
באר, חיים (2008). תעתועי הזיכרון היוצר: שלושה פרגמנטים. בתוך יותם בנזימן (עורך), משחקי זיכרון: תפיסות של זמן וזיכרון בתרבות היהודית (עמ' 261–268). ירושלים ותל אביב: מכון ון ליר והוצאת הקיבוץ המאוחד.

 

 

הנחיות רשימת מקורות (מפורט)

 

בתוך המאמר

  1. שם משפחה ושנה בלבד בסוגריים, כך: (ביאליק, 1935).
  2. במקום "שם" – יש לחזור על שם המשפחה והשנה.
  3. הערות ותוספות בתחתית הדף – ההערות יכולות לכלול התייחסויות למקורות באזכור שם משפחה ושנה בלבד. כאשר ההערה מתייחסת למשפט כולו – מספר ההערה יופיע אחרי הנקודה. אחרת – מספר ההערה יהיה צמוד למילה/מילים שההערה מתייחסת אליהן.
  4. שם ספר, מאמר, עיתון הבאים כחלק מן המשפט: במירכאות, גופן רגיל.
  5. מספרים מעל 11 – רצוי בספרות, כולל מאות (centuries): המאה ה-19. עשורים (decades) – במילים. שנות העשרים של המאה ה-21. יש להשתמש במקף (קצר) ללא רווחים.
  6. טווח מספרים – מימין לשמאל עם קו טווח (ארוך) וללא רווחים מצדדיו (מי שאינו יודע ליצור קו ארוך – לכתוב מספרים משמאל לימין). הנחיות ליצירת קו ארוך יובאו בהמשך.
  7. תאריכי עיתונות: בספרות, כך 5.12.2023
  8. תקופות, מאות ועשורים: מאות בספרות, עשורים במילים. שנות העשרים של המאה ה-20. מאות בספרות החל מהמאה ה-11 (המאה החמישית, המאה העשירית; המאה ה-11, המאה ה-12).

 

 

ברשימת המקורות

 כללי

  • אם יש כמה מקורות חריגים (תמונה במוזיאון, מסמך בארכיון וכו') – אפשר להכניס את פרטי המקורות הייחודיים הללו בהערת שוליים מבלי להוסיף לרשימת המקורות.
  • הדגשה ברשימת מקורות: ההדגשה בגופן נטוי ולא בולד, הן בעברית והן באנגלית.
  • סדר המקורות ברשימה: לפי א"ב, ללא ציון נקודות (bullets) לציון תחילת פריט חדש.
  • שם פרק או שם מאמר – ללא מירכאות.
  • כותרת וכותרת משנה – נקודתיים ביניהן.
  • כותרות מאמרים וספרים באנגלית, כולל כותרות משנה – רק המילה הראשונה פותחת באות רישית (גדולה).

 

1. ספר
ביאליק, חיים נחמן (1935). דברים שבעל פה. תל אביב: דביר.

 

2. ספר עם ציון מספר כרך ומספר מהדורה
ביאליק, חיים נחמן (1935). דברים שבעל פה (כרך ב', מהד' שנייה). תל אביב: דביר.

 

3. מאמר/יצירה בכתב עת

  • יש להדגיש (על ידי גופן נטוי) את שם כתב העת ואת מספר הכרך.

בר-יוסף, איתן (2002). צייר או צייד: נחום גוטמן, לובנגולו מלך זולו והספר הדרום אפריקאי. תיאוריה וביקורת, 20, 113–136.

 

4. מאמר/יצירה בכתב עת בציון מס' חוברת, נוסף למס' כרך

  • מס' החוברת בגופן ישר, בסוגריים וצמוד למס' הכרך ללא רווח.
  • יש להוסיף טווח עמודים (או מס' עמוד אם התפרסם בעמוד אחד בלבד).

גולדברג, לאה (1936). נמל תל אביב. דבר לילדים, ב'(9),20-21.
גולדברג, לאה (1935). פילי הקטן. דבר לילדים, ו'(מ"ב), 5.

 

5. ציון שותפים להוצאה לאור

  • אין חובה להוסיף שותפים להוצאה לאור. אם מחבר המאמר מעוניין להוסיפם – יש להכניסם בסוגריים לאחר הכותרת ולפני הנקודה, ובגופן ישר.
  • יש להשתמש בשמות עצם כגון תרגום, ציורים, עריכה וכן הלאה. במקרים של קושי בשימוש בשם עצם אפשר לבחור בפעלים (ליקט, הכשיר לדפוס וכן הלאה) כדי לדייק בתיאור פעולת השותף. לאחר מכן יש להוסיף נקודתיים.
  • תרגום – אפשר להוסיף את שפת המקור, למשל: תרגום מרוסית: ….
  • השותפים יבואו לאחר ציון כרך ומהדורה אם יש.

גולדברג, לאה (2005 [1982]). בואו עננים: שירים לילדים (ציורים: אורה איתן, ליקטה ובחרה: לאה חובָב). בני ברק: ספרית פועלים.
גולדברג, לאה (2005). יומני לאה גולדברג (ערכו והכשירו לדפוס: רחל ואריה אהרוני). תל אביב: ספרית פועלים.
קאלווינו, איטאלו (1975). הערים הסמויות מעין (תרגום: גאיו שילוני). תל אביב: ספריית פועלים.

Philger, John (2019). The psychology of the reader (Tamara Weaver, Trans.). New York, NY: Basic Books

 

6. ציון שנת הוצאה לאור קודמת

  • אין חובה לציין יותר מאשר את השנה שבה יצא לאור המקור שבו השתמש המחבר.
  • ברשימת המקורות: אם המחבר מעוניין לציין שנה נוספת, יש לציינה בסוגריים מרובעים בתוך הסוגריים העגולים שבהם מצוינת שנת המקור שבו השתמש המחבר.

Lefebvre, Henri (1991 [1974]). The production of space. Oxford: Basil Blackwell.

  • בתוך הטקסט: יש לציין קודם את השנה המוקדמת יותר ולאחר מכן את השנה המאוחרת יותר. ביניהן יהיה קו נטוי ללא רווחים משני צידיו. 

(Lefebvre, 1974/1991)

7. פרק/מאמר בספר עם עורך ראשי ("ספר עם עורך")

  • שם הפרק/המאמר – ללא מירכאות.
  • טווח עמודים – בעברית מימין לשמאל. קו ארוך ללא רווחים מצדדיו (מי שאינו יודע ליצור קו ארוך – לכתוב מספרים משמאל לימין). הנחיות ליצירת קו ארוך יובאו בהמשך.

באר, חיים (2008). תעתועי הזיכרון היוצר: שלושה פרגמנטים. בתוך יותם בנזימן (עורך), משחקי זיכרון: תפיסות של זמן וזיכרון בתרבות היהודית (עמ' 261–268). ירושלים ותל אביב: מכון ון ליר והוצאת הקיבוץ המאוחד.

 

8. פרק בספר שכולו נכתב על ידי המחבר

שרון, אורן (2002). האור הפלאי. בתוך אורן שרון (מחבר), מבלי דעת (עמ' 113–136). תל אביב: אסיף.

 

9. עבודת דוקטור

  • אם שם המוסד האקדמי כולל את שם העיר, אין מוסיפים את שם העיר.
  • אין מוסיפים פרטים לגבי הפקולטה, המנחה ועוד.

דורון, יעל (2014). מאחורי השער: יצירתו של האמן נחום גוטמן לאור פועלו הספרותי של ח"נ ביאליק. חיבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה. רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן.

מיקון, נורית (2019). יצירות ישראליות בשנות התשעים לאור פועלו הספרותי של ח"נ ביאליק. חיבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה, אוניברסיטת תל אביב.

 

10. עבודת גמר לקבלת תואר מוסמך

שפירא, ענת (2001). נחום גוטמן – סופר ילדים ישראלי, מלובנגולו עד ביאטריצ'ה. עבודת גמר לקבלת תואר "מוסמך למדעי הרוח", אוניברסיטת תל אביב.

 

11. מקור שאיננו ספר או מאמר (ראיון רדיו, קטלוג תערוכה, תוכנית רדיו, הרצאה, סרט, הצגה  ועוד)

  • יש לציין את סוג המקור בסוגריים לאחר הכותרת, בגופן ישר ולפני הנקודה.
  • אם מדובר במקור חד-פעמי כמו תוכנית רדיו או הרצאה: יש לציין בסוגריים ליד השנה, גם יום וחודש.

טיקוצקי, גדעון (2013). מעשה בציירת. בתוך עוד חרוז אחד: ציורים, רישומים ועבודות קולאז' פרי יצירתה של המשוררת לאה גולדברג (קטלוג תערוכה) (עמ' 10–16). כפר ורדים: גלריה טל.

הופרט, שמואל ורגב, מנחם (1976, 5 במאי). בתוך מילים שמנסות לגעת (ראיון רדיו). רשת א, קול ישראל.

 

 

 12מקור באינטרנט

יש להוסיף את הכתובת באינטרנט בסיום, לאחר הנקודה. בסוף הכתובת אין להוסיף נקודה בסיום הכתובת. אין להוסיף "נדלה מתוך"  או "Retrieved from" ואין להוסיף ציון תאריך שבו נמצא המקור באינטרנט. 

 

Open chat
1
לחצו על הכפתור שלמטה כדי להשאיר לנו הודעה בווטסאפ, נחזור אליכם בהקדם.