אסיף פועל לקידום הכתיבה והעריכה בישראל​
ללמוד מן הטובים ביותר
אסיף: בית של כבוד למילים ולכותבים
לימודי עריכה לשונית וכתיבה עיונית ואקדמית בכריכה אחת
הקשבה • סבלנות • אמינות • מקצועיות
הוצאת ספרים • עריכה • ליווי וייעוץ • לימודי כתיבה ועריכה
דייקנות • יסודיות • אסתטיקה
Previous
Next

מה זה "שפיט"?

מה זה "שפיט"? אולי עדיף להשתמש ב"מוערך"?

"שפיט" הוא שם תואר שבעזרתו מקובל לציין במוסדות להשכלה גבוהה שמאמר (או ספר) עבר תהליך שיפוט והערכה בידי מומחים, תוקן לפי הצעותיהם ונמצא ראוי לפרסום. באנגלית המונח הוא  peer reviewed, שבתרגום מילולי פירושו – נסקר/עבר ביקורת בידי עמיתים. לעומת זאת "שפיט" בעברית היא מילה במשקל קָטיל המציין אפשרות, פוטנציאל: אכיל – דבר שאפשר לאכול אותו, עמיד – דבר שיכול לעמוד במאמץ. זו המשמעות הנפוצה של המשקל ביצירת מילים חדשות, אף על פי שמילים במשקל זה משמעותן לפעמים תכונה כלשהי (למשל "בריא" או "נעים"), וגם עונה או פעולה חקלאית (כמו "אביב" או "אסיף"). לפי משמעות הנפוצה של המשקל ביצירת מילים חדשות (פוטנציאל), המילה "שפיט" בעברית תציין: דבר שאפשר להעמידו למשפט; לתהליך שיפוט, הערכה או ביקורת. ואכן "שפיט" לפי תשובת האקדמיה ללשון העברית לשאלתנו, פירושו "מועמד לשיפוט" כלומר בדרכו לתהליך של שיפוט. לעומת זאת כשמדובר בפרסומים אקדמיים מקבלת המילה "שפיט" משמעות אחרת: משמעותה התגלגלה מן הכוח (פוטנציאל) אל הפועל: לפי המקובל במוסדות אקדמיים, "מאמר שפיט" הוא מאמר שכבר עבר תהליך שיפוט עמיתים ופורסם. אולי היה צריך להשתמש ב"נשפט" (סביל) כמו "נאכל", שמשמעותו דבר שכבר אכלו אותו. אילו היינו אומרים "תפוח אכיל" ומתכוונים לתפוח שכבר אכלו אותו, היה זה מבלבל. כשיש הבדל בין המשמעות של מילה בלשון הטבעית לבין משמעותה רק בהקשר מסוים, הדבר מטעה ומבלבל, ואולי זו הסיבה לתחושת העמימות שיש בקשר למונח "שפיט". האקדמיה ללשון העברית הציעה את המונח "כתב עת מוערך" כדי לציין כתב עת ששולח דרך קבע את כל המאמרים שלו לשיפוט מומחים. "מוערך" (סביל) עדיף ללא ספק מאשר "שפיט" (פוטנציאל), אם כי היא מעלה קושי אחר: מילים מן השורש ע'ר'כ', מציינות שתי משמעויות שונות אם כי קרובות, ודווקא הקרבה עלולה להטעות. התרגום לאנגלית של המילה "להעריך" מבהיר שמדובר בשתי משמעויות: to evaluate (לקבוע את ערכו של דבר, כמו במשפט "המוצר נשלח אליכם כדי להעריך את שוויו") ו- to appreciate (ערכו נחשב לגבוה) כמו במשפט "הארגון מעריך מאוד את תרומתם של חברי ההנהלה במוסדכם"). אם כן, כתב העת המוערך "מחקרי הנגב, ים המלח והערבה" הוא כתב עת שכל המאמרים המתפרסמים בו הם מאמרים שעברו שיפוט עמיתים. למעשה במקרה של כתבי עת, מאמרים וספרים אקדמיים, אפשר לומר שאם הם מוערכים מבחינה אחת (שיפוט עמיתים), הם מוערכים גם מן הבחינה השנייה (נחשבים כבעל ערך גבוה). תודה לתמר קציר, האקדמיה ללשון העברית

מאלף או מעלף? בא' או בע'?

ממילון רב-מילים: מאלף:1. שאפשר ללמוד ממנו או להחכים ממנו; מלמד ומאיר עיניים מבחינה שכליתאו מוסרית.• בהקשר זה ראוי לזכור את דבריו המאלפים של שופט בית המשפט העליון.• תודה על עצותיך המאלפות, הן היו לנו לעזר רב. 2. מעניין, מרתק.• הקהל באולם האזין מרותק להרצאה המאלפת.

המשיכו לקרוא

להיפטר או להיפתר? בט' או בת'?

רותם הסתבכה עם מספרי העמודים ושאלה אלינו שאלה:"התחלתי מספור מ-0 וזה מספר לי גם את השער, ונוספו לי דפים ריקים שאין לי מושג איך להיפתר מהם מבלי שהם יזיזו לי כותרת". המילה "להיפתר" קיימת לצד "להיפטר", אך המשמעויות שונות. להיפתר

המשיכו לקרוא

איך כותבים – סיסטמתי או סיסטמטי? איך כותבים – דרמתי או דרמטי?

ת' או ט': האם במילה לועזית כותבים תמיד ט'? לפי האקדמיה ללשון העברית, הכתיב הוא סיסטמטי, כמו דרמטי.  בעבר האקדמיה קבעה שהה' הופכת לת': "דרמה" > "דרמתי", למשל. כך נוהגת העברית במילים עבריות: "שיטה" > "שיטתי".  הקביעה החדשה של האקדמיה ללשון

המשיכו לקרוא

איך כותבים – ב-ו' אחת או בשתי ו'?

איך כותבים שמות לועזיים ב-ו' אחת בראש המילה? על כללי הכתיב חסר הניקוד לפי כללי האקדמיה ללשון העברית, אם מילה פותחת באות ו', יש לכתוב אותה בו' אחת. אבל אם נוספות אותיות בראש המילה – יש לכתוב בשני ו'. כך

המשיכו לקרוא

מרבית או רוב?

"מרבית החוקרים סברו שיש הבדל" או: "רוב החוקרים סברו שיש הבדל".  האם יש הבדל בין "מרבית" לבין "רוב"? ואם כן, מתי ראוי להשתמש בכל אחת מהן? האם זה עניין של טעם וסגנון אישי? תשובת האקדמיה ללשון העברית הייתה כי שתי

המשיכו לקרוא

Open chat
1
לחצו על הכפתור שלמטה כדי להשאיר לנו הודעה בווטסאפ, נחזור אליכם בהקדם.