מכון אסיף פועל לקידום הכתיבה והעריכה בישראל​
ללמוד מן הטובים ביותר
מכון אסיף: בית של כבוד למילים ולכותבים
לימודי עריכה לשונית וכתיבה עיונית ואקדמית בכריכה אחת
הקשבה • סבלנות • אמינות • מקצועיות
הוצאת ספרים • עריכה • ליווי וייעוץ • לימודי כתיבה ועריכה
דייקנות • יסודיות • אסתטיקה
הקודם
הבא

ניתן או אפשר?

"ניתן לומר" או "אפשר לומר"? 

האקדמיה ללשון ענתה כך בתשובה לשאלתנו: האקדמיה ממעטת לפסוק בענייני סגנון ולא קבעה דבר בעניין זה.
"ניתן" נפוץ בלשון השכבה המשכילה בעיקר בנסיבות רשמיות. יש שיאמרו שהם שומעים בו רכות מסוימת. "אפשר" נתפס לא רק כביטוי במשלב נמוך מעט בהשוואה ל"ניתן", אלא גם חד-משמעי ואולי טכני יותר. אם כן מדוע עורכים מסוימים מוחקים באופן שיטתי את "ניתן" בהקשר זה, ואפילו בטקסטים עיוניים ואקדמיים? מתברר שהשימוש ב"ניתן ל…" במשמעות "אפשר ל…" הוא שימוש חדש, תוצר של העברית החדשה. מילים וצירופים רבים נולדו בעברית החדשה. האם זו סיבה לפסול אותם? ודאי שלא. האקדמיה ללשון העברית מספרת בתשובתה ש"המהדרים", כלשונה, נמנעים משימוש זה, ומעדיפים את"אפשר ל…" או "יש מקום ל…". אם כן מה עושים? נראה שהמסקנה צריכה להיות כזו: ניתן להשתמש ב"ניתן", ואפשר להשתמש ב"אפשר". זה עניין סגנוני, כפי שמבהירה האקדמיה ללשון העברית. נראה שסגנון "המהדרים", כלומר זה הנמנע משימוש ב"ניתן", יהלום יותר טקסטים ספרותיים, משום שלשונם נוטה לרוב ללשון המקורות, תלוי באופי הטקסט הספרותי ובהקשר. לעומת זאת בטקסטים מדעיים ועיתונאיים כדאי להשתמש שימוש מגוון ב"ניתן ל…" וגם ב"אפשר ל…", וודאי שאין לפסול את "ניתן", המעודן והגבוה במידת-מה. סיכום: נכון ויפה לומר "אפשר" וגם "ניתן".

מאלף או מעלף? בא' או בע'?

ממילון רב-מילים: מאלף:1. שאפשר ללמוד ממנו או להחכים ממנו; מלמד ומאיר עיניים מבחינה שכליתאו מוסרית.• בהקשר זה ראוי לזכור את דבריו המאלפים של שופט בית המשפט העליון.• תודה על עצותיך המאלפות, הן היו לנו לעזר רב. 2. מעניין, מרתק.• הקהל באולם האזין מרותק להרצאה המאלפת.

המשיכו לקרוא

להיפטר או להיפתר? בט' או בת'?

רותם הסתבכה עם מספרי העמודים ושאלה אלינו שאלה:"התחלתי מספור מ-0 וזה מספר לי גם את השער, ונוספו לי דפים ריקים שאין לי מושג איך להיפתר מהם מבלי שהם יזיזו לי כותרת". המילה "להיפתר" קיימת לצד "להיפטר", אך המשמעויות שונות. להיפתר

המשיכו לקרוא

איך כותבים – סיסטמתי או סיסטמטי? איך כותבים – דרמתי או דרמטי?

ת' או ט': האם במילה לועזית כותבים תמיד ט'? לפי האקדמיה ללשון העברית, הכתיב הוא סיסטמטי, כמו דרמטי.  בעבר האקדמיה קבעה שהה' הופכת לת': "דרמה" > "דרמתי", למשל. כך נוהגת העברית במילים עבריות: "שיטה" > "שיטתי".  הקביעה החדשה של האקדמיה ללשון

המשיכו לקרוא

איך כותבים – ב-ו' אחת או בשתי ו'?

איך כותבים שמות לועזיים ב-ו' אחת בראש המילה? על כללי הכתיב חסר הניקוד לפי כללי האקדמיה ללשון העברית, אם מילה פותחת באות ו', יש לכתוב אותה בו' אחת. אבל אם נוספות אותיות בראש המילה – יש לכתוב בשני ו'. כך

המשיכו לקרוא

מרבית או רוב?

"מרבית החוקרים סברו שיש הבדל" או: "רוב החוקרים סברו שיש הבדל".  האם יש הבדל בין "מרבית" לבין "רוב"? ואם כן, מתי ראוי להשתמש בכל אחת מהן? האם זה עניין של טעם וסגנון אישי? תשובת האקדמיה ללשון העברית הייתה כי שתי

המשיכו לקרוא

Open chat
1
לחצו על הכפתור שלמטה כדי להשאיר לנו הודעה בווטסאפ, נחזור אליכם בהקדם.