מכון אסיף פועל לקידום הכתיבה והעריכה בישראל​
ללמוד מן הטובים ביותר
מכון אסיף: בית של כבוד למילים ולכותבים
לימודי עריכה לשונית וכתיבה עיונית ואקדמית בכריכה אחת
הקשבה • סבלנות • אמינות • מקצועיות
הוצאת ספרים • עריכה • ליווי וייעוץ • לימודי כתיבה ועריכה
דייקנות • יסודיות • אסתטיקה
הקודם
הבא

ניתן או אפשר?

"ניתן לומר" או "אפשר לומר"? 

האקדמיה ללשון ענתה כך בתשובה לשאלתנו: האקדמיה ממעטת לפסוק בענייני סגנון ולא קבעה דבר בעניין זה.
"ניתן" נפוץ בלשון השכבה המשכילה בעיקר בנסיבות רשמיות. יש שיאמרו שהם שומעים בו רכות מסוימת. "אפשר" נתפס לא רק כביטוי במשלב נמוך מעט בהשוואה ל"ניתן", אלא גם חד-משמעי ואולי טכני יותר. אם כן מדוע עורכים מסוימים מוחקים באופן שיטתי את "ניתן" בהקשר זה, ואפילו בטקסטים עיוניים ואקדמיים? מתברר שהשימוש ב"ניתן ל…" במשמעות "אפשר ל…" הוא שימוש חדש, תוצר של העברית החדשה. מילים וצירופים רבים נולדו בעברית החדשה. האם זו סיבה לפסול אותם? ודאי שלא. האקדמיה ללשון העברית מספרת בתשובתה ש"המהדרים", כלשונה, נמנעים משימוש זה, ומעדיפים את"אפשר ל…" או "יש מקום ל…". אם כן מה עושים? נראה שהמסקנה צריכה להיות כזו: ניתן להשתמש ב"ניתן", ואפשר להשתמש ב"אפשר". זה עניין סגנוני, כפי שמבהירה האקדמיה ללשון העברית. נראה שסגנון "המהדרים", כלומר זה הנמנע משימוש ב"ניתן", יהלום יותר טקסטים ספרותיים, משום שלשונם נוטה לרוב ללשון המקורות, תלוי באופי הטקסט הספרותי ובהקשר. לעומת זאת בטקסטים מדעיים ועיתונאיים כדאי להשתמש שימוש מגוון ב"ניתן ל…" וגם ב"אפשר ל…", וודאי שאין לפסול את "ניתן", המעודן והגבוה במידת-מה. סיכום: נכון ויפה לומר "אפשר" וגם "ניתן".

[INSERT_ELEMENTOR id="1862"]

Open chat
1
לחצו על הכפתור שלמטה כדי להשאיר לנו הודעה בווטסאפ, נחזור אליכם בהקדם.