מילון המונחים לעריכה לשונית
עריכה לשונית: תיקון שגיאות לשוניות, הפיכת הטקסט לבהיר, הגהה, שכתוב, התאמת המישלב הלשוני, האחדת כתיב ויצירת טקסט שוטף. המונח "עריכה לשונית" עשוי להטעות שכן הוא מכוון את השומעים להניח שמדובר בתקינות הלשון בלבד, ועל כן יש עורכים לשוניים המרחיבים את הגדרת תפקידם: "עריכת לשון ותוכן" או "עריכת לשון וטקסט". נראה כי עדיף להשתמש במונח "עריכת טקסט". מונח זה יכלול את תקינות הלשון והיבטים נוספים הכרוכים בעריכת הטקסט, והוא ברור יותר ומקביל למונחים כמו "עריכת וידאו" או "עריכת סרטים".
עריכת לשון: מונח זהה במשמעותו ל"עריכה לשונית" (ראו לעיל). המונח "עריכת לשון" נחשב לנכון יותר. מבין השניים אנחנו במכון אסיף מעדיפים את השימוש הרווח "עריכה לשונית", אף שנראה שכדאי לעבור לשימוש ב"עריכת טקסט" כמוסבר לעיל.
עריכת טקסט. עריכה הכוללת התייחסות מלאה לטקסט: תיקון שגיאות הקלדה, תיקון בעיות של תקינות, התייחסות למשלב, ללכידות וקישוריות הטקסט, לבהירות, לעניין, לתכנים, למטרות המחבר וכולל הכנת הטקסט לעיצוב גרפי ובדיקת העיצוב. כפי שמוסבר לעיל (ראו ערך עריכה לשונית), במקום "עריכת טקסט" השימוש הרווח הוא במונחים "עריכה לשונית" או "עריכת לשון", מונחים שאינם משקפים את מלוא היקף העבודה.
עריכה עצמית: עריכה של כותב את הטקסט שכתב. זהו אחד השלבים בכתיבה. עריכה עצמית יכולה לכלול את כל פעולות העריכה הלשונית בהתאם ליכולותיו ולידיעותיו של הכותב.
עריכה ספרותית: עריכה של ספרות יפה – פרוזה או שירה. עריכה ספרותית כדאי שתיעשה על ידי עורך שהוא עצמו סופר או משורר או על ידי עורך שקרוב לתחום הספרות. עריכה לשונית של טקסטים שאינם ספרותיים מכונה לעתים בטעות "עריכה ספרותית".
עריכה מדעית: למונח "עריכה מדעית" יש שתי משמעויות שונות. לכן חשוב להבהיר לאיזו משמעות כל אחד מבני השיח מתכוון. עריכה מדעית היא (1) עריכת התכנים של טקסט מדעי הנעשית בידי איש מדע, לרוב בעל תואר דוקטור או פרופסור; (2) עריכה לשונית של טקסט מדעי. ברוב המקרים העורך איננו בעל תואר דוקטור או פרופסור ואיננו מומחה בתחום הדעת של הטקסט.
עורך לשוני: איש מקצוע שתפקידו לשפר את הטקסט מבחינה לשונית ותוכנית. עורך לשוני ברמה גבוהה מתייחס למגוון היבטים שנועדו לשפר את איכות הטקסט. למגוון שיקולי הדעת של עורכים לשוניים מנוסים ומגוון המטרות העומדים לנגד עיניהם בעת העריכה, ראו בממצאי המחקר.