פורסמו בכתבי עת שונים
מטרות עורכים לשוניים: צרכים וסתירות
המאמר על עריכה לשונית מ-2009 מתאר מחקר שחשף את המטרות המרובות העומדות לנגד עיניהם של עורכים לשוניים ואת הסתירות שביניהן. עיקרי המאמר מוצגים כאן באתר, עם הפניה אל המאמר המקורי שפורסם בכתב העת "העברית ואחיותיה", החוג ללשון העברית, אוניברסיטת חיפה.
עולמו הקר של המחשב, עולמו החם של הספר: תפיסת חומם של השניים על ידי בני נוער.
תפיסת החום קשורה להיבטים אמוציונליים וגורמת למשיכה אל אובייקט הנתפס כחם ולרתיעה מאובייקט הנתפס כקר. רתיעה ממחשבים נחשבת לאחד מממדי חרדת מחשבים, והיא עלולה לפגוע בהתפתחות הפרט במהלך חייו המקצועיים והאישיים. במחקר הנוכחי נבחנו ההבדלים בין תפיסת החום של המחשב לבין תפיסת החום של הספר בקרב 124 בני נוער מארבעה בתי ספר תיכוניים. המאמר פורסם בכתב העת מפגש לעבודה חינוכית סוציאלית.
רטוריקה נרטיבית בכתיבה אקדמית: לכתוב כמו סיפור
בהירות ועניין, מהחשובים שבמאפייני ההוראה הטובה, יכולים להיות מושגים על ידי אימוץ מאפיינים נרטיביים, סיפוריים, לא רק בהוראה אלא גם בכתיבה. במקום "לתאר" או "להציג" את הידוע לנו על העולם ועל הדרכים שהובילו לידע זה, "נספר" את סיפורו של העולם ואת סיפורו של המחקר: בכתיבה חיה, קונקרטית, עם דמויות ועם עלילה. המאמר פורסם על ידי מכון מופ"ת.
הטקסט העיוני: מיון פשוט של טקסטים – היצגי וריגושי
הקושי במיון חד-משמעי של טקסטים מוביל אותנו לחלוקה פשוטה הרבה יותר, שקרובה למיון על פי
קריטריון שדומה לאובייקטיבי-סובייקטיבי: היצגי מול ריגושי. הטקסט הריגושי מנסה להשיג
את מטרותיו באמצעות יצירת חוויה, וגם אם מטרתו להעביר מסרים חברתיים, אנושיים, דתיים או פוליטיים – הוא עושה זאת בדרך החווייה והריגוש.
מרכיב העניין בטקסטים עיוניים: מה מושך את הקוראים – ולאן?
מחקר הקריאה והלמידה מתוך טקסט מייחד מקום הולך וגדל לעניין, וזאת מכמה וכמה סיבות טובות. יש הוכחות מחקריות המצביעות על כך שבני אדם – מבוגרים וילדים – עובדים קשה יותר ולומדים טוב יותר בשעה שדברים מעניינים אותם מאשר בשעה שהם עוסקים בדברים שבהם אין להם עניין. המאמר פורסם בכתב העת הלכה ומעשה בתכנון לימודים, של משרד החינוך.
על כתיבה ועל הערכה של טקסטים עיוניים
השאיפה לגלות מהו טקסט עיוני-לימודי טוב, כיצד נעריך אותו ובעיקר איך נכתוב טקסט כזה, היא שעמדה בבסיס המחקר שיוצג במאמר זה. בניגוד למחקרים קודמים, כאן נבדק לא רק מספר הרעיונות שזכרו התלמידים, אלא גם אילו רעיונות זוכרים התלמידים ומהי איכות הזכירה.
נכתבו עבור אתר אסיף
הבדלים בין עורכים
הבדלים בין עורכים יכולים להיות בהיבטים רבים: ידע לשוני, ידע עולם, הכרת תחום התוכן של הטקסט, רגישות לקול הכותב, פתרונות ניסוח יצירתיים, חוש אסתטי, מוזיקליות, יכולת הבנה עמוקה של הטקסט, מחשבה בהירה, גמישות מחשבתית ובין-אישית ועוד.
הנחיות לקבלת טקסט ערוך
מובאות כאן הנחיות לכותבי טקסטים שנערכו במרכז הכתיבה והעריכה של אסיף. כותבי הטקסטים מתבקשים לקרוא בעיון את הטקסטים הערוכים ולשנות במקרים שבהם העריכה אינה משקפת את כוונתם. כדאי לקחת בחשבון שאם העורך בחר לשנות דבר-מה, הייתה לו סיבה לכך. על מגוון שיקולי הדעת של עורכים.