אסיף פועל לקידום הכתיבה והעריכה בישראל​
ללמוד מן הטובים ביותר
אסיף: בית של כבוד למילים ולכותבים
לימודי עריכה לשונית וכתיבה עיונית ואקדמית בכריכה אחת
הקשבה • סבלנות • אמינות • מקצועיות
הוצאת ספרים • עריכה • ליווי וייעוץ • לימודי כתיבה ועריכה
דייקנות • יסודיות • אסתטיקה
Previous
Next

היבטים לשוניים

סמינר לכתיבת עבודה אקדמיתבכתיבת טקסט אנחנו עוסקים בצירוף חלקים שיש ביניהם קשר רעיוני. צירוף תכנים שיש ביניהם קשר רעיוני מסייע לקורא להבין את הרעיונות שלנו. אנחנו מצרפים רעיונות למשפטים וקושרים ביניהם בעזרת מילות קישור, מצרפים משפטים לפסקאות, ומצרפים פסקאות לפרקים ולפרקי משנה. כדי שהטקסט יובן טוב יותר, הוא צריך להיות מלוכד, כלומר להיראות כיחידה אחת. לשם כך כדאי שנהדק את חלקיו באמצעות יצירת לכידות גבוהה.

אמצעי קישור

אמצעי קישור הם מילים וקטעי משפטים המקשרים בין רעיונות. טקסט עם אמצעי קישור נותן לקורא תחושה שהטקסט מלוכד, שהוא יחידה אחת שלמה, ולא אוסף רעיונות בלבד.

אמצעי הקישור מסייעים לקורא להבין את הטקסט משום שהם מצביעים על סוג הקשר שבין הרעיונות. כך הקורא יודע שבין רעיונות יש קשר של ניגוד, או שהאחד הוא סיבה והשני הוא תוצאה שלו, וכן הלאה.

טקסט שיש בו אמצעי קישור יוצר אצל הקורא תחושה שהוא כתוב טוב יותר, גם אם הוא איננו יודע מה הסיבה לכך.

לקורא קל יותר להבין את הטקסט הכתוב עם אמצעי קישור כי הוא יודע מה יכלול המשפט הבא. למשל:

  • אם הוא קורא משפט שאחריו מופיעה מילת הקישור "בניגוד לכך" הוא יודע שהמשפט הבא יכלול רעיון המנוגד לקודם.
  • אם הוא רואה את המילה "לכן", הוא יודע שהמשפט הבא יספר על התוצאה של מה שנכתב במשפטים הקודמים.
  • אם הוא קורא את מילת הקישור "עם זאת" הוא מבין שעכשיו תבוא הסתייגות ממה שנאמר קודם.
  • אם הוא קורא את מילת הקישור "לדוגמה" או "למשל" הוא יודע שעכשיו תבוא דוגמה לרעיון מופשט שנאמר קודם.
  • אם הוא קורא את מילת הקישור "יתרה מזו" הוא מבין שעכשיו יבוא רעיון חשוב יותר מן הקודם, שמדגיש עוד יותר את הרעיון.

כאשר הקורא יודע למה לצפות, קל לו לקרוא את הטקסט קריאה שוטפת ולהבין אותו ביתר קלות.

ניתן להחליף את אמצעי הקישור בצירוף של מילים שאינן שייכות לקבוצת מילות הקישור, אבל משמש אותו תפקיד של קישור. למשל, במקום "נוסף לכך", שנועד לומר לקורא שהרעיון שהוא עתיד לקרוא מוסיף דבר מה מסוגו של הקודם לו, נוכל לכתוב מעט יותר באריכות ולפרט: "דרך נוספת המשמשת ל…".

באתר נעדיף את השימוש במונח "אמצעי קישור", כי מבחינתנו אין זה משנה אם אמצעי הקישור שייך מבחינה דקדוקית לקבוצת מילות הקישור. מה שחשוב לנו הוא התפקיד שלו בתוך הטקסט: הוא מסייע לקורא לצפות מה יבוא בהמשך.

מומלץ לגוון באמצעי קישור, אך צריך לזכור שלא כל אמצעי קישור ניתן להמרה באמצעי קישור אחר, גם אם שניהם נמצאים באותה קבוצת משמעות.

מה הסיבה לכך?

באותה קבוצת משמעות נמצא יחד אמצעי קישור במשלב גבוה וגם במשלב נמוך.

יש אמצעי קישור תקניים, וכאלה שאינם נחשבים לכאלה.

לפעמים המשמעות לא זהה לחלוטין.

יש אמצעי קישור שיכולים להופיע רק בהקשר מסוים, ואחרים לא מתאימים לאותו הקשר.

לפניכם רשימה של אמצעי קישור לבחירתכם. בחרו את אמצעי הקישור המתאים לפי המשמעות והמשלב המתאימים. 

לכן, על כן, משום כך, בשל כך, לפיכך, לאור זאת, עקב כך, בעקבות זאת, אם כן, אפוא

שימוש לא תקני: איפוא וגם: , אפוא, (פסיק לפני המילה ולאחריה)

הסבר: "אפוא" נכתבת ללא י' וללא פסיקים לפניה ולאחריה. היא מציינת שהמשך הכתוב הוא מסקנה של הנאמר קודם לכן בדומה ל"אם כן". המילה "אפוא" אינה יכולה לבוא בראשית המשפט.

כמו, בדומה ל, דומה ל, בהשוואה ל, כשם ש… כך גם…, כמו ש, כפי ש, בדומה לכך

אבל, אך, אולם, לעומת, לעומת זאת, בניגוד ל, בניגוד לכך, בהשוואה ל, נהפוך הוא, ואילו, ההפך הוא הנכון, ברם, עם זאת.

שימוש לא תקני: יחד עם זאת

הסבר: "יחד עם זאת" נתפס ככפילות: יחד + עם. הכפילות מיותרת, ולכן: עם זאת. כאשר "עם זאת" פותח משפט אין צורך לשים לאחריו פסיק כדי לא לעכב את זרימת הקריאה, אלא אם המשך המשפט ארוך וללא פסיקים.

"ברם" היא מילה במשלב גבוה במיוחד. אם הטקסט שלנו כתוב במשלב גבוה מאוד, יהיה מתאים להשתמש ב"ברם".

כדי, על מנת, למען, לשֵם, במטרה, כדי ש, כדי שלא, שֶמָא, פֶּן, לְבַל, לשם כך, למטרה זו, במטרה ל…

אם, גם אם, אפילו אם, 

לא תקני: אפילו ש…

הצעה: אפשר להחליף "אפילו ש…" ב"אפילו אם".

למרות, על אף, אף ש…, אף על פי ש…, למרות זאת, בכל זאת, אף על פי כן, אם כי

שימוש לא רצוי: למרות ש… 

הסבר:

  • אחרי "למרות" רצוי לכתוב שם עצם, ולא פועל: "למרות הפגיעה בעצב", ולא "למרות שזוהתה פגיעה". "למרות ש…" נתפס כנמוך  מבחינת המשלב.
  • אפשר להחליף "למרות ש…" ב"אף ש…" או ב"אף על פי ש…".
    "אע"פ" – לא רצוי לכתוב בקיצורים ובראשי תיבות בכתיבה עיונית ואקדמית. לכן נכתוב: אף על פי.
  • במקום "על אף ש…" נכתוב בקצרה: "אף ש…"

אומנם

שימוש בכתיב מלא: המילה "אומנם" נכתבת ב-ו'. 

הסבר:
"אָמנם" מנוקדת בקמץ קטן ומבטאים אותה O. כאשר היא אינה מנוקדת היא נכתבת בכתיב מלא: אומנם. 
מילה דומה היא מילת השאלה "האוּמנם", שאותה מבטאים U, וגם אותה כותבים ב-ו' בכתיב מלא.

לסיכום, בסיכומו של דבר, לבסוף

ראשית, קודם כול, א'… ב'… ג'… וכן הלאה, (1)… (2)… (3)… וכן הלאה, תחילה, לבסוף 

כפי שהזכרתי קודם, כפי שהוזכר בפרק …, כפי שנאמר קודם, כפי שנאמר לעיל, כאמור למעלה, כאמור לעיל

הסבר:
"לעיל" פירושו המילולי הוא "למעלה", והכוונה למה שנכתב קודם בטקסט. 

כלומר, זאת אומרת, במילים אחרות, דהיינו, היינו, הווי אומר

הסבר:
"דְהַיְינוּ" פירושו "כלומר" – המִשְלָב גבוה מאוד, אבל עדיין אפשר להשתמש בו. "הַיְינוּ" נתפס כגבוה אף יותר, ובדרך כלל נמצא פחות בשימוש, ובעיקר בטקסטים במדעי הרוח. 

נראה ש, ייתכן, אפשר, אולי, קרוב לוודאי, סביר להניח, סביר ש…, לא מן הנמנע ש…

הסבר:
"לא מן הנמנע" פירושו שהדבר ייתכן, יכול להיות. יש כאן שלילה כפולה ועל כן לפעמים מבלבלת. הדבר "נמנע" משמעותו שלא קרה, ובביטוי יש שלילה נוספת, הפעם במפורש ("לא"). לפיכך אין הכוונה שהדבר "נמנע" כלומר "לא קרה" ובמקרה זה "לא ייתכן", אלא להפך, כלומר "יכול להיות", ואולי אפילו הכוונה להדגיש: בהחלט יכול להיות ש…

דוגמה:
לא מן הנמנע שאוטובוסים יפעלו בשבת בכל רחבי הארץ = ייתכן (בהחלט ייתכן) שאוטובוסים יפעלו בשבת בכל רחבי הארץ.

ודאי ש…, מובן ש…, ללא ספק, מובן מאליו ש…, בייחוד, ראוי לציין, כדאי לציין, יש להדגיש, ללא ספק….

שימוש לא תקני: וודאי (בראש מילה). 

הסבר:
ו' עיצורית בראש מילה (ו' הנשמעת כ-V) תיכתב בו' אחת בלבד.

הבהרה:
בכתיבה אקדמית יש להיזהר באמירות נחרצות. המדע מטבעו זהיר ומטיל ספק גם בדברים שבעבר הובאו ראיות לקיומם. הדבר מתבטא גם בלשון הזהירה. 

בשעה ש, כאשר, כש, כעבור, לאחר, מאז, לפני כן, לאחר מכן, בו בזמן, כל עוד, לאחרונה, בחלוף השנים, לימים

הסבר:

"לימים" פירושו "זמן רב לאחר מכן", כלומר לאחר ימים רבים.

בגלל, כי, בשל, מחמת, משום, עקב, מפאת, בגין, בעקבות, לאור, הודות ל…, בעטיו של, עקב כך, עקב זאת, מכיוון ש…, כיוון ש…, מאחר ש…, היות ש…, הואיל ו…, כתוצאה מ… 

שימוש לא תקני: בגלל ש… מאחר ו… היות ו…

הסבר:

  • אחרי "בגלל" יבוא שם, ולא פועל. לכן אפשר לכתוב "בגלל ה…" (בגלל הפגיעה בעצב), ולא "בגלל ש…" (בגלל שנפגע העצב).
  • "בְּגִין" – מילה במִשלב גבוה מאוד, מקובלת בטקסטים משפטיים.
  • "עקב כך"/"עקב זאת" – כאשר מדובר בדבר שלילי בעיני הכותב.
  • "הודות ל"/"הודות לכך" – כאשר מדובר בדבר חיובי בעיני הכותב.
  • "עקב כך"/"עקב זאת" – כאשר מדובר בדבר שלילי בעיני הכותב.
  • "בעטיו של" – כאשר מדובר בדבר שלילי בעיני הכותב.

"הודות ל"/"בעטיו של"

אמצעי קישור אלה מופיעים לפני אמירות סובייקטיביות, כלומר אמירות שבהן הכותב מביע את עמדתו. בטקסט אקדמי יש להשתמש בזהירות באמירות סובייקטיביות. עם זאת, כאשר ברור שיש הסכמה שמדובר בדבר שלילי, למשל מחלה או פציעה, נוכל להשתמש בהן ללא היסוס.

אם לא, לולא, אילולא, אלמלא

תרגול אמצעי קישור

  1. מצב של חוסר איזון קוגניטיבי (דיסוננס קוגניטיבי) הוא מצב של חוסר נוחות, [……….] האדם ישאף לחזור לאיזון.

 

   2. התאוריה מניחה שהאדם ינקוט דרך התובעת ממנו מאמץ מינימלי. [……..] אם הזולת חשוב לאדם יותר מן האובייקט הוא ישנה את עמדתו כלפי האובייקט. 

 

   3. השימוש בתרופה זו הביא לשיפור עצום בתפקודיהם של החולים והביא לכך שצומצם במידה ניכרת השלב שבו החולה מרותק לכיסא או למיטה. 


   4. התרופות גורמות לתופעות לוואי מאוחרות, [……..] יש לתת אותן במינון מינימלי ויעיל.

 

   5. כיום יש תרופות המקלות על סימפטומים, [……..] לא מרפאות את המחלה.

   

   6. רוב הניתוחים עדיין נמצאים בשלבי מחקר שונים, [……..]רבות השאלות מן התשובות. 

  

   7. מומלץ מאוד להרבות בעזרים שונים [……..]  כדורים, חבלים ובלונים, [……..] לתרגל תזמון נכון של תנועה, קצב, שטף, דיוק וקשר עין-יד. 

   

   8. יש לתרגל שיווי משקל תוך שימוש בעקרונות ביומכניים, [……..] שינוי מובנה ומדורג של מרכז הכובד ובסיס התמיכה. 

  

   9. הדיכאון אינו חייב להיות עמוק, תרופות המטפלות בסימפטומים אחרים של המחלה עלולות להגבירו. 

   

   10. הסינדרום הפרקינסוני גורם לבעיה חברתית חמורה [……..] מסיבות שונות. 

  

    11. איבוד מקום העבודה, תופעות כמו בריחת רוק ומזון מהפה, הפרעות בדיבור ודיכאון. כל אלו גורמים לאיבוד הערכה עצמית, לעלייה לתלות בסביבה [……..] לבעיות חברתיות.

  

    12. אפיון נוסף בקטגוריה זו הוא הפחתה בכמות התנועה (hypokinesia) המתבטא ב"עוני תנועתי", [……..] צמצום מגוון התנועה או חוסר תגובה לתנועה (akinesia), המתבטא בזמן תגובה מתארך. 

    

   13. ממצאי המחקר הנוכחי מצביעים על כך שהעמדה הסמויה [……..] אינה מודעת ואינה נגישה. 

 

לכידות

התחושה המתקבלת אצל קוראים שהטקסט בנוי כיחידה אחת מלוכדת וקוהרנטית, מסייעת להם להבין טוב יותר את התכנים.

כדי שהטקסט יהיה לָכיד, חשוב ליצור קשרים בין חלקים שונים של הטקסט. אפשר להפנות את הקורא בתחילת הטקסט למה שיהיה בהמשך, או להתייחס בהמשך למה שהיה קודם.

קישוריות (cohesion) ולכידות (coherence) הם מונחים בעלי הגדרות רבות. המשותף להגדרות השונות הוא ההדגשה שקישוריות ולכידות עוסקות בצירוף חלקי הטקסט לכלל דבר שלם אחד.

חוקרי השיח טוענים שההבדל בין קישוריות לבין לכידות הוא בכך שהקישוריות נוצרת על ידי אמצעים לשוניים הגלויים לעין, ואילו הלכידות נוצרת בעזרת קישוריות וגם בעזרת אמצעים לוגיים ורטוריים שחלקם אינם גלויים לעין.

חוקרי יחסי טקסט-קורא (חוקרי הבנת הנקרא) מגדירים את מידת הלכידות של טקסט כ"המידה שבה הטקסט מלוכד".

 

משפטים

מומלץ שלא להאריך את המשפט מעבר לשורה וחצי (במחשב, באות נפוצה כמו דוויד 12), כלומר כ-22 מילים. כשאנחנו קוראים משפטים ארוכים יותר אנחנו עלולים להרגיש שאנחנו "הולכים לאיבוד", כי עם המשך קריאת המשפט כבר שכחנו את תחילתו.

עם זאת משפטים יכולים להיות ארוכים יותר משורה וחצי אם המבנה שלהם פשוט.

 

פסקאות

מומלץ שרוב הפסקאות יהיו בנות 8-5 שורות. לפעמים אנחנו נזקקים לפסקה קצרה מ-5 שורות או ארוכה מ-8 שורות, אבל בדרך כלל עדיף לשמור על פסקה שאורכה אינו חורג בהרבה מהמוצע כאן.

Open chat
1
לחצו על הכפתור שלמטה כדי להשאיר לנו הודעה בווטסאפ, נחזור אליכם בהקדם.