מכון אסיף פועל לקידום הכתיבה והעריכה בישראל​
ללמוד מן הטובים ביותר
מכון אסיף: בית של כבוד למילים ולכותבים
לימודי עריכה לשונית וכתיבה עיונית ואקדמית בכריכה אחת
הקשבה • סבלנות • אמינות • מקצועיות
הוצאת ספרים • עריכה • ליווי וייעוץ • לימודי כתיבה ועריכה
דייקנות • יסודיות • אסתטיקה
שקופית קודמת
שקופית הבאה

עריכה לשונית – מילון המונחים

מילון המונחים לעריכה לשונית

עריכה לשונית: תיקון שגיאות לשוניות, הפיכת הטקסט לבהיר, הגהה, שכתוב, התאמת המישלב הלשוני, האחדת כתיב ויצירת טקסט שוטף. המונח "עריכה לשונית" עשוי להטעות שכן הוא מכוון את השומעים להניח שמדובר בתקינות הלשון בלבד, ועל כן יש עורכים לשוניים המרחיבים את הגדרת תפקידם:  "עריכת לשון ותוכן" או "עריכת לשון וטקסט". נראה כי עדיף להשתמש במונח "עריכת טקסט". מונח זה יכלול את תקינות הלשון והיבטים נוספים הכרוכים בעריכת הטקסט, והוא ברור יותר ומקביל למונחים כמו "עריכת וידאו" או "עריכת סרטים".

עריכת לשון: מונח זהה במשמעותו ל"עריכה לשונית" (ראו לעיל). המונח "עריכת לשון" נחשב לנכון יותר. מבין השניים אנחנו במכון אסיף מעדיפים את השימוש הרווח "עריכה לשונית", אף שנראה שכדאי לעבור לשימוש ב"עריכת טקסט" כמוסבר לעיל.

עריכת טקסט. עריכה הכוללת התייחסות מלאה לטקסט: תיקון שגיאות הקלדה, תיקון בעיות של תקינות, התייחסות למשלב, ללכידות וקישוריות הטקסט, לבהירות, לעניין, לתכנים, למטרות המחבר וכולל הכנת הטקסט לעיצוב גרפי ובדיקת העיצוב. כפי שמוסבר לעיל (ראו ערך עריכה לשונית), במקום "עריכת טקסט" השימוש הרווח הוא במונחים "עריכה לשונית" או "עריכת לשון", מונחים שאינם משקפים את מלוא היקף העבודה.

עריכה עצמית: עריכה של כותב את הטקסט שכתב. זהו אחד השלבים בכתיבה. עריכה עצמית יכולה לכלול את כל פעולות העריכה הלשונית בהתאם ליכולותיו ולידיעותיו של הכותב. 

עריכה ספרותית: עריכה של ספרות יפה – פרוזה או שירה. עריכה ספרותית כדאי שתיעשה על ידי עורך שהוא עצמו סופר או משורר או על ידי עורך שקרוב לתחום הספרות. עריכה לשונית של טקסטים שאינם ספרותיים מכונה לעתים בטעות "עריכה ספרותית".

 הגהה: ניקוי הטקסט משגיאות הקלדה. עריכה לשונית מכונה לעתים בציבור בטעות כ"הגהה". 
 
עריכה, עריכה ראשית: אחריות כוללת על טקסט או על סדרה. המילה "ראשית" נוספת לפעמים כדי ליצור היררכיה בין סוגי עורכים. 
 

עריכה מדעית: למונח "עריכה מדעית" יש שתי משמעויות שונות. לכן חשוב להבהיר לאיזו משמעות כל אחד מבני השיח מתכוון. עריכה מדעית היא (1) עריכת התכנים של טקסט מדעי הנעשית בידי איש מדע, לרוב בעל תואר דוקטור או פרופסור; (2) עריכה לשונית של טקסט מדעי. ברוב המקרים העורך איננו בעל תואר דוקטור או פרופסור ואיננו מומחה בתחום הדעת של הטקסט. 

עריכת ליטוש: עריכה לשונית קלה, לרוב טקסט שכבר נערך. 
 
עריכת עומק: עריכה לשונית הכרוכה בשכתוב רב. 
 
שכתוב: עריכה לשונית הכרוכה בניסוח מחדש של כל הטקסט. 
 
הגהה לשונית: מילת כלאיים המצרפת "עריכה לשונית" ו"הגהה". הכוונה לעריכה לשונית או לעריכת ליטוש. 
 

עורך לשוני: איש מקצוע שתפקידו לשפר את הטקסט מבחינה לשונית ותוכנית. עורך לשוני ברמה גבוהה מתייחס למגוון היבטים שנועדו לשפר את איכות הטקסט. למגוון שיקולי הדעת של עורכים לשוניים מנוסים ומגוון המטרות העומדים לנגד עיניהם בעת העריכה, ראו בממצאי המחקר.

עורך לשון: מונח זהה ל"עורך לשוני". המונח "עורך לשון" נתפס כנכון יותר. באסיף נעשה שימוש במונח הרווח "עורך לשוני".  
 
עורך, עורך ראשי: בעל אחריות כוללת על סדרה או על אסופת מאמרים. 
 
עורך מדעי: גם למונח "עורך מדעי" כמו למונח "עריכה מדעית" יש שתי משמעויות שונות, וגם כאן חשוב להבהיר לאיזו משמעות מתכוון כל אחד מבני השיח: (1) איש מדע, לרוב בעל תואר דוקטור או פרופסור, המתייחס אך ורק לתכנים המדעיים שבטקסט; (2) עורך לשוני המתמחה בעריכה טקסטים מדעיים. ברוב המקרים העורך איננו בעל תואר דוקטור או פרופסור ואיננו מומחה בתחום הדעת של הטקסט.
 
להגדרות מדעיות מתחום מחקר העריכה, קראו בלקסיקון שראל למונחי טקסט, עריכה, שיח וסגנון
Open chat
1
לחצו על הכפתור שלמטה כדי להשאיר לנו הודעה בווטסאפ, נחזור אליכם בהקדם.