מכון אסיף פועל לקידום הכתיבה והעריכה בישראל​
ללמוד מן הטובים ביותר
מכון אסיף: בית של כבוד למילים ולכותבים
לימודי עריכה לשונית וכתיבה עיונית ואקדמית בכריכה אחת
הקשבה • סבלנות • אמינות • מקצועיות
הוצאת ספרים • עריכה • ליווי וייעוץ • לימודי כתיבה ועריכה
דייקנות • יסודיות • אסתטיקה
שקופית קודמת
שקופית הבאה

ז'רגון | Jargon

המונח ז'רגון משמש בכמה משמעויות:
1. לשון מעורבת. דוגמה לז'רגון במובן של לשון מעורבת היא היידיש שבבסיסה אחת השפות הגרמניות של המהגרים היהודים לגרמניה החל במאה ה-9 לספירה. שפה זו קלטה לתוכה יסודות מקומיים בהתאם לאזור הנדודים של יהודי אשכנז.  סימן ההיכר העיקרי של היידיש הוא היותה מושפעת ביותר מהעברית. סופרי ההשכלה ובעיקר הסופרים העבריים בתקופת תחיית הלשון ראו בהמשך טיפוח היידיש איום על תחיית השפה העברית: "הז'רגוניסטים" נגד "ההבראיסטים" (לנג, תשס"ח).
 
דוגמה נוספת לז'רגון היא הלדינו, שמקורה בספרדית הקסטיליאנית של מגורשי ספרד. במרוצת הזמן קלטה הלדינו לתוכה יסודות מקומיים, ובדומה ליידיש, בעיקר מילים וצירופי לשון בעברית.
 
עוד דוגמה לז'רגון היא הערבית היהודית של יהודי צפון אפריקה ויהודי ספרד תחת הכיבוש הערבי.
 
 
2. שם נרדף לסלנג. בעיקר הכוונה ללשון תת־תקנית, בדרך כלל לעגה המיוחדת של בני הנעורים המתפתחת כסימן היכר של  התבדלות משאר בני גילם, אם על רקע הווי חברתי, למשל התרמילאים הישראלים באזורים מועדפים בהודו, על רקע חברתי-כלכלי או מסיבות אחרות (מסינג, 2002).
 
 
3. עגה מקצועית. ז'רגון יכול להיות גם עגה המאפיינת בעלי מקצוע זה או אחר, כגון שפת הרופאים, שמרשמיהם ודיוניהם הם תערובת של לטינית מהולה לעיתים בשפת המקום. דוגמה נוספת היא השפה המקצועית של המחשוב והתקשוב, שמונחיה המקצועיים חודרים לחוגים רחבים של משתמשי קצה ברחבי העולם. שפה מקצועית זו מושפעת בעיקר מעיקר מהאנגלית הן במילים שאולות והן בתרגומי שאילה: modem – מודם, formatting – לפרמט, default – בררת מחדל, hardware ו־software – חומרה ותוכנה. גם ראשי תיבות לועזיים השתרשו ADSL ,CPU ועוד. כל הניסיונות למנוע את השתלטות האנגלית על המונחים המקצועיים ולקבוע מינוח בשפת המקום, למשל בצרפתית ובעברית, זכו להצלחה חלקית בלבד, ושפת התקשורת בענייני מחשוב ותקשוב מבוססת בכל העולם על ז'רגון מקצועי באנגלית.
 
מחבר הערך: ד"ר יצחק שלזינגר, ד"ר צבי שראל

מקורות: אוסטרובסקי, תשנ"ו; ברוך ופרוכטמן, תשמ"ט; ספן, 1972; רוזנטל, תשס"א; שלזינגר, תש"ס

דגם רטורי, מבנה רטורי | Rhetorical Structure, Rhetorical Pattern

דגם רטורי הוא כינוי לאופן ארגון הפסקאות בתוך הטקסט. ארגון זה יוצר את מבנה השיח השלם. המבנה הרטורי הוא מרכיב חשוב ביצירת לכידות (ע"ע) של השיח. לכל סוג שיח (ע"ע) מבנה רטורי משלו,  המבוסס על חוקי הרטוריקה והקומוניקציה. המשותף לכל סוגי

המשיכו לקרוא

בלשנות הטקסט | Text Linguistics

בלשנות הטקסט היא אחד משלושת הענפים העיקריים שהסתעפו מחקר השיח (ע"ע) והתגבשו בשנות ה-80 של המאה שעברה. מכונה גם "דקדוק הטקסט" (text grammar) או "תחביר הטקסט". אף כי בלשנות הטקסט הייתה המסד שממנו צמח חקר השיח או דקדוק השיח ((discourse

המשיכו לקרוא

שיח היצגי | Expository Discourse (גם: Factual Discourse)

שיח היצגי מטרתו למסור מידע, להציג עובדות, רעיונות ודעות, לבחון נתונים, ממצאים ועדויות ואף להסביר ולפרש תופעות חברתיות ואירועים היסטוריים. הטקסט ההיצגי בנוי במבנה היררכי. ייחודו בכך שהוא בנוי משני חלקים עיקריים: הרעיון המרכזי והפרטים התומכים. היחסים ביניהם אמורים להתממש בדרכים

המשיכו לקרוא

תעביר | Transfer

תעביר (transfer) הוא מונח מתחום תורת התרגום. תעביר הוא פעילות מערכתית שאפשר לזהות בה חוקיות מסוימת, היא מקיימת קשר עם פעילויות אחרות במערכת, ואפשר לראות אותה כחלק מפעילות נרחבת ביותר של העברת מידע ממערכת למערכת (שביט, 1996). התעביר כולל כל

המשיכו לקרוא

אירוניה | Irony

האירוניה הלשונית היא כלי לשוני טקסטואלי שמטרתו להעביר לנמען מסר שאינו מפורש, תוך כדי יצירת אפקט רטורי. מקורה של המילה ביוונית (eironeia), ופירושה בתפיסה הקלסית הוא להעמיד פנים או לעטות מעטה, ואפילו להתחפש: הדובר האירוני אומר דבר-מה, אך מתכוון להיפוך

המשיכו לקרוא

מוטו | Motto

המוטו (מאיטלקית, muttum utterance) הוא יחידת שיח מזערית (ע"ע), "מיני טקסט", הממוקמת לפני יצירה ספרותית ומשמשת לה אמירה מטרימה, מעין הכרזה. המוטו משתייך לקבוצת טקסטים מזעריים, שהם יחידות לשון קטנות המקיימות אוטונומיה סמנטית גם ללא רצף לשוני וללא הקשר מילולי.

המשיכו לקרוא

מילונים מיוחדים, מילונים למטרות מיוחדות | Special dictionaries, Dictionaries for special purposes

מילונים מיוחדים או מילונים למטרות מיוחדות הם מילונים שאוצר המילים שלהם מתקשר למילונים דו-לשוניים, למילוני משמעויות וכדומה ((Bergenholtz, 1995,לקבוצות מקצועיות או חברתיות מיוחדות: סופרים (למשל, מילון חידושי שלונסקי, מאת כנעני, תשמ"ט), רופאים, טכנאים, עולים חדשים, ילדים עם לקויות או לנושאים

המשיכו לקרוא

עיבוד | abridged/adapted text

עיבוד הוא העברה מסוג אחד של טקסט לסוג אחר.  זהו מונח מקובל לסוג שיח הדומה לתרגום (translation), שגם בו יש בו העברה מסוג אחד של טקסט לסוג אחר, אך בניגוד לתרגום שבו יש העברה משפה לשפה, העיבוד מתייחס גם לפעולה

המשיכו לקרוא

יומן כסוגה ספרותית | Diary as a special genre

היומן הוא בעיקרו אמצעי לארגון פרטים על פי זמנים, אך גם לרישום חוויות אישיות לאורך זמן ובתיארוך,  בדרך כלל לא לפרסום. אולם יש שיומנים כאלה מתפרסמים על ידי היורשים של הכותב או דרך מכון לשימור כתביו של יוצר או אישיות

המשיכו לקרוא

עריכה לשונית, עריכת לשון | Language editing, Professional editing

עריכה לשונית היא עבודתו של עורך מקצועי שהוכשר ואומן לטפל בטקסטים כדי לשפרם מהיבטים שונים, על פי אופי המטלה והמנדט שניתן לו בידי הלקוח (Bisaillon, 2007b): מחבר הטקסט, עורך ראשי (ראו עריכה), המו"ל ועוד. העריכה הלשונית מתחילה לאחר שמסתיים שלב

המשיכו לקרוא

עריכה | Editing

לעריכת טקסטים שתי משמעויות עיקריות: (1) הפקה כוללת של טקסטים ו-(2) שינוי טקסט נתון. עריכה במובנה הראשון היא הפקת פרסומים, בעיקר ספרים ומאמרים, וסיוע בהוצאתם לאור, והיא כוללת עבודה עם כותבים: מחברי ספרים בערוצי הוצאה לאור, כותבי מאמרים בכתב עת

המשיכו לקרוא

חקר השיח | Discourse analysis

חקר השיח המכונה גם ניתוח השיח הוא ענף חדש יחסית של הבלשנות. את המונח טבע זליג האריס (Harris, 1952), שהציע לפרוץ את הגבולות המסורתיים של הדקדוק, ולחקור את תופעות הלשון גם ביחידותהגדולות מהמשפט. שיפרין (Schiffrin, 1994) טוען כי חקר השיח הוא

המשיכו לקרוא

שיח, יחידת שיח, חקר השיח, ניתוח השיח | Discourse Analysis

חקר השיח המכונה גם ניתוח השיח הוא ענף חדש יחסית של הבלשנות. את המונח טבע זליג האריס (Harris, 1952), שהציע לפרוץ את הגבולות המסורתיים של הדקדוק, ולחקור את תופעות הלשון גם ביחידותהגדולות מהמשפט. שיפרין (Schiffrin, 1994) טוען כי חקר השיח הוא

המשיכו לקרוא

דיגלוסיה | Diglossia

דיגלוסיה, המכונה גם דו-לשוניות, היא שימוש בשתי שפות או בשני קודים לשוניים, האחד גבוה (H – High) ומשמש לשון פורמלית, והאחר נמוך (L – Low) ומשמש לשון בלתי פורמלית. בדיגלוסיה יכולות לשמש שתי שפות שונות או שתי רמות של אותה שפה,

המשיכו לקרוא

דו-לשוניות | Bilingualism

דו-לשוניות היא תופעה של שימוש בשתי שפות, כשהאחת היא לשון האם והאחרת היא הלשון הכללית. תופעה זו מאפיינת בעיקר קהילות מהגרים, שבהן שפת ארץ המוצא משמשת לצורכי יומיום ולשימוש פרטי אינטימי בתוך הקהילה, ואילו שפת הארץ החדשה נחשבת לשפת המגע

המשיכו לקרוא

שיח תיאורי | Descriptive Discourse

 השיח התיאורי מציג המחשה של עצמים מוחשיים ואף של מושגים מופשטים. הוא עושה זאת על ידי הראָיה (showing) שמכוונת את הנמען להפעיל את הדמיון ולראות בעיני רוחו את התכונות המאפיינות את האובייקטים המתוארים או על ידי מסירה ישירה ( (tellingשל

המשיכו לקרוא

עריכה עצמית | Self-editing, Self-revision

עריכה עצמית היא עריכה המתבצעת בידי כותב הטקסט. עריכה עצמית נחשבת לשלב האחרון של תהליך הכתיבה, ובאה לאחר שני השלבים הראשונים: שלב התכנון ושלב הכנת הטיוטה (Bisaillon, 2007b).  עריכה עצמית נעשית לעיתים לקראת פרסום מחדש של הטקסט. דוגמה לכך היא

המשיכו לקרוא

הגהה | Proofreading, Copyediting

הגהה היא בדיקת טקסט ותיקון שיבושים בולטים שמקורם בהקלדה או בסיבות טכנולוגיות, וכן תיקון שגיאות בולטות שמקורן חריגה מהלשון הנורמטיבית בעיקר בתחום הכתיב והדקדוק (copyediting) (Bisaillon, 2007a). הגהה היא אפוא אחת הפעולות המרכיבות את פעולת העריכה.  המילה העברית הגהה (מילולית – הארה, מן

המשיכו לקרוא

תפקודי התקשורת

תפקודי התקשורת של הלשון הם תפקודי המסר המועבר בתהליך התקשורת. לכל אירוע תקשורתי יש מטרה, גלויה או סמויה, והיא הקובעת את תפקודו של המסר. ההבחנה בין התפקודים, טיבם ומספרם, שונה ממחקר למחקר ומתקופה לתקופה. קיימים מודלים אחדים המתארים את התפקידים

המשיכו לקרוא

הבנת הנקרא | Reading Comprehension

הבנת הנקרא פירושה הבנת התכנים המופיעים בטקסט. העיסוק בהבנת הנקרא קיבל תנופה בארצות הברית בשנות החמישים והשישים של המאה ה-20, ופותחו גישות להוראת הקריאה ולהערכתה. פותחו מבחני קריאוּת, בעיקר בידי חוקרים אמריקנים כגון פריי  (Fry, 1968) ודייל וצ'ול (Dale &

המשיכו לקרוא

שיח אקדמי, שיח מדעי | Scientific Discourse, Academic Discourse

השיח האקדמי הוא סוג תקשורת המתנהלת בעולם האקדמי. הוא מתבסס בעיקר על שילובם של שני סוגי שיח: שיח היצגי ושיח טיעוני. השיח האקדמי מופיע בפרסומים אקדמיים הן בכתב (דוחות מחקר, כתבי עת וספרים ותקצירי הרצאות) והן בעל פה (בהרצאות המתקיימות

המשיכו לקרוא

שיח טיעוני | Argumentative Discourse

 השיח הטיעוני (הארגומנטטיבי) הוא אחד מסוגי השיח. הגדרה נפוצה של השיח הטיעוני היא העלאת טיעונים על ידי המוען, שתכליתם לגרום לנמען לקבל את עמדתו (לנדאו, 1993). השיח הטיעוני (נקרא גם השיח השכנועי) הוא מיסודות הרטוריקה (ע"ע), והוא ממלא תפקיד ראשון

המשיכו לקרוא

בדיחה | Joke

 הבדיחה היא טקסט סיפורי קצר שיסודו בסיפור העממי (כהן, 2004) ומטרתו לבדח ולגרום צחוק (Caiaro, 1992), לכן היא קשורה להומור (ע"ע הומור), לאירוניה (ע"ע אירוניה) ולנונסנס (ע"ע נונסנס). הבדיחה היא סוגה עתיקה מאוד. הבדיחה נקראת גם הלצה או ויץ (יידיש).

המשיכו לקרוא

דיאלקטולוגיה | Dialectology

דיאלקטולוגיה היא ענף של הסוציולינגוויסטיקה העוסק בהבדלים בין דיאלקטים. ענף זה בוחן את השונות הלשונית (ע"ע) שבציר הסינכרוני של המחקר הבלשני, שונות המתבטאת בדרכי הבעה ייחודיות בתחומי השפה השונים. הנחת היסוד של הדיאלקטולוגיה היא שגם בתוך קהילה לשונית של דוברי

המשיכו לקרוא

על־תקינות, תת־תקינות לשונית | High Standard Language, Sub-Standard Language

יש גישות שונות להגדרת מבעים כתקינים או לא תקינים (ר' תקינות). אפשר לתפוס את התקינות הלשונית כמציינת רמה לשונית בינונית, דהיינו לא גבוהה מאוד ולא נמוכה מאוד. מבעים המופיעים בעיקר בלשון הפורמלית של דוברים משכילים ולא יימצאו בלשון הבינונית כגון

המשיכו לקרוא

רבדים בלשון | Layers of Language

רבדים בלשון הם תקופות בתולדות הלשון. הרבדים ההיסטוריים העיקריים המוכרים בעברית הן לשון המקרא, לשון המשנה והתלמודים, לשון ימי הביניים והלשון החדשה. הבחנות נוספות אפשר למצוא בתוך כמה מן הרבדים האלה על פי האזורים שבהם התקיימה הלשון או לפי התקופות

המשיכו לקרוא

שאילה זרה, לעז | Borrowing Words

שאילה זרה (לעז) היא חדירת מילים מלועזית אל הלשון העברית. שחדרו מתקופת תחיית הלשון (המאה ה-19) ואילך. יש להבחין בין מילים זרות (שאילה זרה) לבין מילים שאולות. המילים הזרות חדרו מתקופת אליעזר בן יהודה. הן מתאפיינות בכך שיש בהן יסוד

המשיכו לקרוא

סלנג, עגה | Slang

סלנג הוא תת-לשון השגורה בפי דוברים מכל שכבות החברה בנסיבות לא פורמליות. זוהי לשון עממית הנחשבת לשון שוליים (ע"ע), ואפשר לראות בה סוג של משלב. בשכבות חברתיות חסרות השכלה הוא עשוי להיות להיחשב כעגה חברתית (סוציולקט). במחקרים על לשונם של

המשיכו לקרוא

פּידג'ין | Pidgin

פידג'ין היא לשון מעורבת, שמשמשת את הדובר כשפה שנייה וכשפת מגע במציאות רב-לשונית, שבה הדובר זקוק לצופן לשוני מצומצם שיאפשר לו תקשורת עם דובר שפה אחרת (Wardaugh 1986). הפידג'ין מדוברת בדרך כלל בפי מיעוטים לאומיים ועמים קולוניאליים או בפי דוברים

המשיכו לקרוא

משלב | Register

המונח מִשְלָב מציין גוון לשוני המשמש בפי המוען (ע"ע מְעִינוּת) בנסיבות מסוימות, חברתיות או אחרות, ומציין בעיקר הבדלים בדרגת ההלימות (ע"ע) והפורמליות (ע"ע פורמליות הנסיבות, פורמליות של טקסט) של השיח. הוא סוג לשון המושפע משילוב של מאפיינים לשוניים עם מאפיינים

המשיכו לקרוא

סוציולקט | Sociolect

סוציולקט הוא דיאלקט לשוני או תת-לשון. הסוציולקט הוא לשונה של קבוצה חברתית בעלת מאפיינים לשוניים מיוחדים לה. הסוציולקט עשוי לייחד את לשונם של דוברי קבוצה חברתית שחבריה משתייכים למעמד חברתי-כלכלי משותף, לתחום עיסוק משותף או אף למקום גאוגרפי משותף כגון

המשיכו לקרוא

סוציולינגוויסטיקה | Sociolinguistics

סוציולינגוויסטיקה היא בלשנות חברתית, אחד מענפי המאקרו של הבלשנות. היא מתמקדת בחקר הזיקה ההדדית שבין הלשון לבין החברה. יש הרואים את הסוציולינגוויסטיקה כאחד משלושת ענפי בלשנות-המאקרו  (macro-linguistics), עם הפסיכולינגוויסטיקה והאתנולינגוויסטיקה, וזאת משום שלכל אחד מענפים אלה הסתעפויות לענפי משנה ולתת-נושאים,

המשיכו לקרוא

אידיולקט | Idiolect

אידיולקט הוא אופני הבעה לשונית אישית השמורה לפרט, מעין "דיאלקט אישי" האמור לייחד אותו מאחרים לפי גיל ומגדר, רמת השכלה ועוד. גם בתוך קהילת לשון המתאפיינת בסוציולקט מיוחד יש לכל פרט סגנון אישי, הבא לידי ביטוי בבחירה שונה של אופני ההיגוי,

המשיכו לקרוא

הלימות, הלימות לשונית, הלימות משלבית | Appropriateness

הלימות היא התאמה של מבע לנסיבות החוץ-לשוניות שבהן נעשה בו שימוש. מונח זה הופיע עם התפתחות מחקר הסוציולינגוויסטיקה, תורת הסגנון (ע"ע) וההבחנה בין משלבים (ע"ע מִשלב) שונים בלשון, נוסף למונחים תקינות (ע"ע), דקדוקיות ונורמטיביות. הלימות של מבע נובעת מבחירה סגנונית בין

המשיכו לקרוא

תקינות לשונית | Language Norm

תקינות לשונית היא ציות לחוקי הדקדוק ולהלימות המשלבית (ע"ע הלימות, נורמטיביזם). תקינות לשונית מכונה גם נורמטיביוּת לשונית, והדיון בה הוא דיון בענייני מותר ואסור בלשון. מוסדות רשמיים כגון מערכת החינוך ואקדמיות לאומיות ללשון המדינה, רואים לנגד עיניהם חובה לכוון את

המשיכו לקרוא

תיהלוך הטקסט | Text Processing, Discourse Processing

תיהלוך הטקסט הוא מענפי חקר השיח. תיהלוך הטקסט הוא תהליך קוגניטיבי שבו מעורב הקורא בהבניה מחדש של הטקסט לשם הפקת משמעות ממנו. ענף חדש יחסית זה של חקר השיח עוסק בשאלה: כיצד מושפעות הקריאה והפקת המשמעות מהטקסט מגורמים הנעוצים לא

המשיכו לקרוא

ניתוח השיחה | Conversation Analysis

ניתוח השיחה הוא אחד משלושת ענפיו העיקריים של חקר השיח (ע"ע), נוסף לבלשנות הטקסט ולתיהלוך הטקסט. כבר בשלב מוקדם של התפתחות חקר השיח חל פיצול בין חקר השיח הכתוב, שעיקר מימושו בבלשנות הטקסט לבין חקר השיח הדבור, שהביא ליצירת ענף נפרד:

המשיכו לקרוא

אתנו-מתודולוגיה | Ethnomethodology

שיטת מחקר הרווחת במחקרים של ניתוח השיחה. לפי האתנו-מתודולוגיה, לשפה הדבורה אנו חשופים מיד עם היוולדנו, והיא הבסיס לכל תקשורת אנושית. לפיכך השיח הדבור נותר הפרוטו-טיפוס של השימוש הלשוני. הגישה האתנו-מתודולוגית גורסת שהמחקר צריך להתבסס על נתונים הנאספים מתוך היקרויות

המשיכו לקרוא

סוגה, ז'אנר | Genre

המונחים סוגה או ז'אנר הם כינויים למיון פנימי של חלוקה מסורתית, מסועפת או חדשה של כל סוג של טקסט, מילולי, חזותי או צלילי, ספרותי, אמנותי או עיוני. יש גישות שונות לתפקודי הסוגות המאפשרות חלוקות מהיבטים שונים, וההיבט הבולט העיקרי הוא

המשיכו לקרוא

בלוג | Blog

הבלוג הוא סוגת שיח מקוון, בדרך כלל אישי. נוהגים לראות את הבלוגים כסוג חדש של טקסט בעל אפיונים סגנוניים ולשוניים ייחודיים. הבלוג נחשב כ"מקרה מבחן" בתרבות האינטרנט, שבו משולבים ממדי המולטימדיה (צליל, תמונה), ההיפרטקסט וקוד ייחודי של כתיבה אישית הבולטת

המשיכו לקרוא

צרו איתנו קשר

Open chat
1
לחצו על הכפתור שלמטה כדי להשאיר לנו הודעה בווטסאפ, נחזור אליכם בהקדם.