המונח ז'רגון משמש בכמה משמעויות:
1. לשון מעורבת. דוגמה לז'רגון במובן של לשון מעורבת היא היידיש שבבסיסה אחת השפות הגרמניות של המהגרים היהודים לגרמניה החל במאה ה-9 לספירה. שפה זו קלטה לתוכה יסודות מקומיים בהתאם לאזור הנדודים של יהודי אשכנז. סימן ההיכר העיקרי של היידיש הוא היותה מושפעת ביותר מהעברית. סופרי ההשכלה ובעיקר הסופרים העבריים בתקופת תחיית הלשון ראו בהמשך טיפוח היידיש איום על תחיית השפה העברית: "הז'רגוניסטים" נגד "ההבראיסטים" (לנג, תשס"ח).
דוגמה נוספת לז'רגון היא הלדינו, שמקורה בספרדית הקסטיליאנית של מגורשי ספרד. במרוצת הזמן קלטה הלדינו לתוכה יסודות מקומיים, ובדומה ליידיש, בעיקר מילים וצירופי לשון בעברית.
עוד דוגמה לז'רגון היא הערבית היהודית של יהודי צפון אפריקה ויהודי ספרד תחת הכיבוש הערבי.
2. שם נרדף לסלנג. בעיקר הכוונה ללשון תת־תקנית, בדרך כלל לעגה המיוחדת של בני הנעורים המתפתחת כסימן היכר של התבדלות משאר בני גילם, אם על רקע הווי חברתי, למשל התרמילאים הישראלים באזורים מועדפים בהודו, על רקע חברתי-כלכלי או מסיבות אחרות (מסינג, 2002).
3. עגה מקצועית. ז'רגון יכול להיות גם עגה המאפיינת בעלי מקצוע זה או אחר, כגון שפת הרופאים, שמרשמיהם ודיוניהם הם תערובת של לטינית מהולה לעיתים בשפת המקום. דוגמה נוספת היא השפה המקצועית של המחשוב והתקשוב, שמונחיה המקצועיים חודרים לחוגים רחבים של משתמשי קצה ברחבי העולם. שפה מקצועית זו מושפעת בעיקר מעיקר מהאנגלית הן במילים שאולות והן בתרגומי שאילה: modem – מודם, formatting – לפרמט, default – בררת מחדל, hardware ו־software – חומרה ותוכנה. גם ראשי תיבות לועזיים השתרשו ADSL ,CPU ועוד. כל הניסיונות למנוע את השתלטות האנגלית על המונחים המקצועיים ולקבוע מינוח בשפת המקום, למשל בצרפתית ובעברית, זכו להצלחה חלקית בלבד, ושפת התקשורת בענייני מחשוב ותקשוב מבוססת בכל העולם על ז'רגון מקצועי באנגלית.
מחבר הערך: ד"ר יצחק שלזינגר, ד"ר צבי שראל
מקורות: אוסטרובסקי, תשנ"ו; ברוך ופרוכטמן, תשמ"ט; ספן, 1972; רוזנטל, תשס"א; שלזינגר, תש"ס