מכון אסיף פועל לקידום הכתיבה והעריכה בישראל​
ללמוד מן הטובים ביותר
מכון אסיף: בית של כבוד למילים ולכותבים
לימודי עריכה לשונית וכתיבה עיונית ואקדמית בכריכה אחת
הקשבה • סבלנות • אמינות • מקצועיות
הוצאת ספרים • עריכה • ליווי וייעוץ • לימודי כתיבה ועריכה
דייקנות • יסודיות • אסתטיקה
שקופית קודמת
שקופית הבאה

מה לעשות? – יחסי כותב-עורך

סמינר לכתיבת עבודה אקדמית

יחסי כותב-עורך תוארו במאמר על עריכה לשונית מ-2009, שהתמקד במטרות העורך ובסתירות שביניהן. המאמר מציג ממצאי מחקר בנושא זה.

קטעים מן המאמר:

בעבודת העורך קיימים שלושה מרכיבים אנושיים שהעורך מעוניין בטובתם: הקורא, הכותב והעורך, כלומר הוא עצמו. בעבודת עורך הנעשית במסגרת מוסדית, למשל הוצאה לאור, נוסף
מרכיב אנושי רביעי:
המעסיק.

בניגוד לקורא, שהוא ככל הנראה דמות כללית ומופשטת, הכותב והעורך הם בני אדם קונקרטיים. נוכל לומר אפוא שאף על פי שהעורך ספון בחדרו ועבודתו נעשית בבדידות, יש בעבודת העריכה
הלשונית גם היבט אנושי
וגם חברתי.

רוב הרגשות של העורכים שרואיינו במחקר תוארו על ידם בהקשר של יחסי עורך-כותב, וחשפו עד כמה רב-עוצמה עשוי להיות ההיבט החברתי שבעבודת העריכה. בולטים במיוחד רגשות העלבון והאכזבה מתגובת כותבים, אבל גם הסיפוק הרב שהם חשים כשהכותב יודע להעריך את עבודתם.

הממצאים מראים שהדאגה לצורכי הכותב מתבטאת ברצון העורכים הלשוניים בעיקר לשמור על סגנונו, שתואר כקולו וכטעמו, וכן שיש לעורכים הלשוניים עניין כללי ביצירת תדמית חיובית של הכותב ובשמירה על כבודו.

מתוך: שרון, אסיה וצבר בן יהושע, נעמה (2009). "ליצור את החיבור הראוי בין יצירה, יוצר, לשון תקינה וקורא": מטרות של עורכים לשוניים – צרכים וסתירות. העברית ואחיותיה, ח-ט,118-93. ראו למטה גם תקציר ותוכן עניינים.

קטעים מראיונות שנערכו לצורך המחקר:

מפי כותבים-נערכים
 
איזו מטפורה תוכל/י לתת לעבודת העריכה?
"העורך הטוב מעניק מעין הילה לספר, ומעביר מן עצמו אל הספר על מנת להשביחו. חוויתי גם עבודה עם עורכים פחות טובים. העבודה אתם היא כמו שדה קרב. מעין מאבק מתמשך הנובע מחוסר תקשורת."
 
 מה אנשים חושבים, לדעתך, על עבודת העריכה?
"הציבור הרחב לא מכיר את מקצוע העורך ואת מורכבותו. במשך השנים חלו שינויים בעמדות שלי כלפי המקצוע."
 
"כותב מיומן מודע לעבודת העורך ומעריך אותה בהתאם. לעומת זאת כותב מתחיל בדרך כלל לא מודע לעבודת העורך או לא מבין אותה נכון. חוסר ההבנה וחוסר המודעות נמצאים ברמות שונות על מדרג משתנה."
 
 מתי את/ה מרגיש/ה עלבון או אכזבה בעבודה עם העורך?
"לפעמים אני מרגישה שמנסים לדחוק אותי אל קופסה קטנה מכפי מידותיי, ואני אמורה להתקפל ולהתגמש בפני מפעיל הלחץ – העורך.  אבל עם עורכים טובים זה שונה. הם גורמים לי לחוש שמחה, ויוצרים הרגשה של פריסת זרועות לעולם. מעין חיבוק עצום, ומעין דיבור מלב אל לב. נוצרת הרגשה חברית המשדרת קשב אמיתי לקולו של הכותב, שהרי העורך הוא הקורא הטוב ביותר שלו, וזהו חסד גדול ועונג עצום."

"אם העורך לא מדבר אליי בכבוד הראוי."

"אני מרגישה תסכול כשמקצצים לי קטעים."

 
 מתי את/ה מרגיש/ה סיפוק ושמחה בעבודה עם העורך?
"כשעורך מגלה שגיאה ומונע אותה, כשהוא מוכיח שהוא קרא בעיון ובדק לעומק. זו ברכה והרגשה מאוד נעימה להיות נערך על ידי עורך טוב שבודק ומחפש לוודא פרטים שאינו בטוח בהם, ועושה הרבה מעבר לתפקידו."
 
"במקרים רבים העורכים תיקנו לי שגיאות של תעתיקי שמות, רשימת מקורות של ספרים ומאמרים, והתחושה הייתה מעולה, היות וזכיתי פעמיים: גם תיקנו אותי ומנעו ממני לשגות, וגם קיבלתי הסבר והשכלתי."
 על עורכים ועל עריכה
"האובייקטיביות פסה מן העולם, וכך גם לגבי העריכה. אין אדם שאינו מוטה על ידי טעמו האישי."
 
"ההעדפה שלי היא של עורכים מתחומי הספרות, התרבות והאמנות, וכן בעלי עמדות פמיניסטיות. ההעדפות האלה לא תמיד מתממשות, אבל כשזה קורה התחושה היא עילאית לשני הצדדים."
 
"אני מקווה שבהוצאות הספרים מתאימים בין העורך לבין הנערך, ואכן, יש זרימה טובה בעבודה במקרה של התאמה."
 
"עורך טוב נחן בידע ובהבנה ועליו לחוש את קו המחשבה של הכותב ולא רק את שפתו. לעתים מחוסר בררה עורכים, כמו במקצועות אחרים, עובדים למען ההכנסה ולא מתוך עניין ואהבה, וזה מתבטא בעבודה."
 
"רצוי שהעורך יהיה בקיא בתחום הנערך, וחובה שיבין לעומק את הטקסט. הוא צריך להיות בעל יכולת ליצור אינטראקציה אתי, כדי שיוכל גם לקבל ביקורת, ולהיות ישר והגון, אמין, לא מנסה לשנות את רוח הטקסט."
 
"חשוב שישאיר את הקול שלי, שיעביר את המילה האחרונה שלי."
 
"אסור לעורך לקבל החלטות עבור הנערך."
מפי עורכים
 
מתי את/ה מרגיש/ה סיפוק ושמחה בעבודה שלך?
"כשמחבר אמר לי שהיה בטוח שהכתיבה שלו מצוינת עד שראה את הטקסט שלו לאחר העריכה שלי."
 
"כאשר הכותב אומר לי שלאחר העריכה המאמר נהיר לו יותר."
 
"…כשאני זוכה לו זה נעים מאוד – וזה הפרגון, המחמאות, שנותנים המחברים לאחר שקראו את העריכה, את הטקסט לאחר העריכה."
 
 מהי התכונה החשובה ביותר לעורך?
"צניעות. צריך להתייחס לטקסט ולמי שכתב אותו. הוא הכותב אותו בעצם, והעורך – הוא העורך. הוא צריך לזכור את זה."
 
"צריך למצוא את הגבול שאין לעבור אותו, בין תיקון הטקסט לבין השלטת טעמי על הטקסט."
 
"שהטקסט ישקף את הכתיבה של הכותב, שלא יתרחק ממנה."
 
"חשוב לי שהכותב לא ייראה מגוחך, שייתפס כאדם לא רציני, אחד שלא יודע או אדם לא יסודי, שלא בודק דברים. אני מתקנת עובדות לא נכונות. לפעמים אני מגביהה משלב נמוך מדי או מרככת ביטויים קיצוניים."
 
מתי את/ה מרגיש/ה עלבון או אכזבה?
"אני נעלבת מאוד כשאחרי פרסום הם מתקשרים אליי ואומרים: בעמוד הזה והזה והזה הייתה טעות כך וכך. כן, זה מעליב אותי כשהם מנפנפים בטעויות, שבסופו של דבר הן בלתי נמנעות."
 
"חושבים שזה תיק-תק – 'אה… רק תקראי, תעשי הגהה' – וזה ממש לא."
 
"אכזבה? כן. כן. יש. כשלא מבינים אותך. כשחושבים שאת לא הבנת את הטקסט, […] כשלא מעריכים את העבודה שלך. בקיצור, יש אנשים שיודעים להעריך את מה שאת עושה, ויש אנשים שבטוחים שפגעו בציפור הנפש שלהם."
 
"מרגיז אותי נניח כשמחברים מתעקשים על צורות כתיבה לא תקניות – אבל מתוך חוסר ידע. כשהם מתיימרים לנפנף בידע שאין להם."
 
"מרגיז אותי שלא מבינים על בוריה את עבודת העורך, ומתלוננים על זמן עבודה ממושך מדי. כשבעצם לא מודעים לכך שתהליך העריכה הוא ארוך וממושך וכולל מעברים רבים בין העורך לבין מתקנת הטקסט."
 
"עד כמה נכון ורצוי להתערב? יש כותבים שיודו לך על תיקוני סגנון, ואילו אחרים יכעסו על כך ואף יקנאו לכל שינוי בתחום זה."
 
Open chat
1
לחצו על הכפתור שלמטה כדי להשאיר לנו הודעה בווטסאפ, נחזור אליכם בהקדם.