כתב העת מחקרי הנגב, ים המלח והערבה
כתב עת מדעי רב-תחומי עברית-אנגלית :
הנגב, ים המלח והערבה
מו"ל עד 2022: מו"פ מדבר וים המלח
אוניברסיטת בן גוריון בנגב
עורך: אילן סתוי
עורכי גיליון 14 (4-2) 2022: רועי גלילי, חיים בן-דוד, ליאורה קולסקה הורביץ, ארז בן-יוסף
שבעה עשר מחקרים חדשים על ארכאולוגיה בנגב ובערבה
עורכים: רועי גלילי, חיים בן-דוד, ליאורה קולסקה הורביץ, ארז בן-יוסף
הנחיות לכותבי מאמרים חדשים
מחקרי הנגב, ים המלח והערבה (Negev, Dead Sea and Arava Studies) הוא כתב עת אזורי, המתמקד בחידושים מדעיים הקשורים לאזורי הנגב, ים המלח והערבה. כתב העת יוצא לאור כרבעון. הגיליונות יוצאים לאור בחודשים מרץ, יוני, ספטמבר ודצמבר. כתב העת מקבל לפרסום מסמכים מקצועיים בכל תחומי הדעת הקשורים לאזורים אלה כולל אדריכלות, אנרגיה מתחדשת, אנתרופולוגיה, אקולוגיה, ארכיאולוגיה, ביוטכנולוגיה, ביולוגיה, גאוגרפיה, גאולוגיה, הידרולוגיה, היסטוריה, חינוך סביבתי, חקלאות, כלכלה, מדיניות סביבתית, מדעי הים, מדעי הסביבה, סוציולוגיה, פסיכולוגיה, רפואה, תיירות ועוד. בייחוד יתקבלו בברכה מאמרים העוסקים במחקרים בין-תחומיים. להלן ההנחיות להגשת המאמרים לכתב העת:
1. הגשת המאמר
את המאמר יש לשלוח בדואר אלקטרוני לכתובת journal@adssc.org. בשורת הנושא יש לציין: "עבור כתב העת".
2. שפת הכתיבה
כתב העת "מחקרי הנגב, ים המלח והערבה" הוא דו-לשוני. מתפרסמים בו מאמרים בעברית או באנגלית.
למאמרים בעברית יש להוסיף כותרת, פרטי מחברים, תקציר ומילות מפתח באנגלית.
למאמרים באנגלית רצוי להוסיף כותרת, פרטי מחברים, תקציר ומילות מפתח בעברית.
3. סוגי המאמרים
עיקר המאמרים המתפרסמים בכתב העת כוללים את הסוגים האלה: מאמר מחקר (research articles) ומאמר סקירה (review articles). נוסף לכך ניתן להגיש דוח מקוצר (short communications), מכתב למערכת (letters to the editor), נקודת מבט (perspectives) ונייר עמדה (position paper).
4. היקף המאמר
היקף מאמר מחקר, מאמר סקירה ודוח מקוצר – עד כ-5,000 מילים, 7,000 מילים ו-1,500 מילים, בהתאמה (לא כולל רשימת מקורות). היקף מכתב למערכת ונקודת מבט – עד כ-350 מילים ו-700 מילים, בהתאמה.
5. תצורת המסמך
5.1 המסמך יוגש בפורמט doc או docx בלבד, גופן Times New Roman, גודל 12, רווח של 1.5 שורה. יש למספר את העמודים ואת השורות.
5.2 העמוד הראשון יכלול את שם המאמר; שמות המחברים (שם פרטי ושם משפחה); שם המוסד שאליו משתייך הכותב; שם המאמר המקוצר (עד 55 תווים כולל רווחים); ופרטי תקשורת של איש הקשר, כולל מספרי טלפון ופקס וכתובת דואר אלקטרוני. העמוד הראשון לא יועבר לשופטים, כדי שזהות המחברים תישאר חסויה.
5.3 בעמוד השני תופיע פעם נוספת כותרת המאמר ולאחריה יתחיל גוף המסמך, שיועבר לשופטים.
5.4 תצורה מומלצת למאמר מחקר: תקציר (עד 300 מילים, ללא ראשי תיבות, קיצורים, סמלים והפניות), הקדמה (הכוללת סקירת ספרות, מטרות והשערות), מילות מפתח (עד 6), שיטות וחומרים, תוצאות, דיון, תודות ורשימת מקורות. מאמר סקירה יכלול תקציר, מילות מפתח, פרקים נוספים על פי הצורך ורשימת מקורות. תצורת דוח מקוצר היא גמישה יחסית ותיקבע על ידי המחברים. רשימת המקורות תכלול עד 25 מקורות למאמר מחקר, עד 35 מקורות למאמר סקירה, ועד 10 מקורות לדוח מקוצר. מכתב למערכת יהיה כתוב בפסקה אחת. תצורת נקודת מבט תיקבע על ידי המחברים, ובדרך כלל תכלול 3–5 פסקאות.
5.5 יש לכתוב את כותרות הפרקים באותיות מודגשות. כותרות משנה (של תת-הפרקים) ייכתבו באותיות נטויות. הפרקים (כולל ההקדמה) ימוספרו (1, 2, 3 וכו') על פי סדר רץ. תתי-הפרקים ימוספרו כדלקמן: 1.1, 1.2, 1.3 וכו', 2.1, 2.2, 2.3 וכו'.
5.6 כותרת רצה: אם כותרת המאמר מעל 55 תווים (כולל רווחים), יש להוסיף מעל הכותרת כותרת קצרה (עד 55 תווים, כולל רווחים) שתשמש ככותרת רצה.
6. טבלאות, תרשימים ותמונות
טבלאות, תרשימים ותמונות, יוגשו במסגרת מאמר מחקר, מאמר סקירה, או דוח מקוצר בלבד. טבלאות יוכנסו כטקסט חי (שניתן לעורכו) למקום המתאים בגוף הטקסט עם הכיתוב מעליהן. איורים (תרשימים ותמונות) – יש להציב את הכיתוב במקום המתאים בציון מס' האיור, ולהשאיר שתי שורות רווח מעל לכיתוב ותחתיו. התמונות יוגשו גם בנפרד כקובצי תמונה (למשל jpeg) או PDF גודל A5.
7. טקסונומיה
למסמכים בעברית יש להשתמש בשם הטקסון בעברית. באזכור ראשון של הטקסון, יצוין השם הלטיני בסוגריים.
8. מקורות
8.1. הפניות בגוף המאמר. יוצגו באמצעות שם המחבר/ים ושנת הפרסום, לדוגמה: (ראובני, 2005) למקור בעברית או (Reuveni, 2005) למקור באנגלית.
8.1.1 שני מחברים: (ראובני ושמעוני, 2006) או (Reuveni and Shimoni, 2006). יש לשים לב להוסיף ו' החיבור או and, אף על פי שברשימת המקורות שמות מחברים משניים ומעלה מצוינים ללא ו' החיבור, and או הסימן & ביניהם.
8.1.2 שלושה מחברים ומעלה: (ראובני ואחרים, 2007) או (Reuveni et al., 2007). יש לציין רק את שם המחבר הראשון; לפני et ואחריו אין פסיק.
8.1.3 כמה מקורות של אותו מחבר: (ראובני, 2007, 2008). פסיק בין שנה לשנה, סדר השנים מהמוקדם למאוחר .
8.1.4 מקורות אחדים של מחברים שונים: (אלישיב, 2010; חסון, שרון ורוס, 2019; ראובני, 2012; Jackson and Murphy, 2006). עברית לפני אנגלית, הסדר לפי א"ב, בין מקור למקור נקודה ופסיק.
8.1.5 במאמר בעברית, כאשר שמות מחברי המקור מוזכרים בגוף המשפט: כל המשפט ייכתב בעברית, כולל שמות לועזיים שייכתבו בתעתיק לעברית (כפי שהם נשמעים בשפת המקור, אלא אם מקובל לציינם בעברית בכתיב אחר). מיד לאחר השם הלועזי המתועתק לעברית, יובא בסוגריים השם באותיות לועזיות. את סימני הסוגריים עצמם יש לכתוב במקלדת עברית. דוגמאות:
הול ועמיתיו (Hall et al., 2004) הראו את חשיבות העסקים הקטנים בניו זילנד.
ג'קסון ומרפי (Jackson and Murphy, 2006), חקרו את מודל המקבצים באוסטרליה לאורך נהר המוריי (Murray).
8.1.6 הפניה לעמודים: הפניה לעמוד אחד או לכמה עמודים בעברית ובאנגלית תיעשה כך:
(כהן, 2021, עמ' 38–35)
(Murphy, 2016, pp. 25– 27)
(Murphy, 2016, p. 25)
8.2 רשימת המקורות. הפריטים מסודרים לפי סדר א"ב של האות הראשונה בפריט (האות הראשונה של שם משפחתו של המחבר הראשון).
כל פריט מתחיל כך: שם משפחה (לאחריו פסיק), אות ראשונה של שם פרטי (מקוצר בעברית עם גרש / באנגלית עם נקודה, אם יש כמה שמות פרטיים – בעברית עם גרשיים, באנגלית רווח לאחר כל נקודה). אחרי השם הפרטי – פסיק, שנת פרסום (אחרי שנת הפרסום – נקודה).
במקרה של מחברים אחדים: כותבים ברצף (ללא &, ללא ו' החיבור, ללא and); משבעה מחברים ומעלה: כותבים את שמות השישה הראשונים ואחרי כן לכתוב: ואחרים (בעברית); .,et al (באנגלית). לפני et או אחריו אין פסיק. המעוניינים לציין את כל המחברים יוכלו לעשות זאת.
דרור, פ', 2019.
דופור, ז"מ, 2010.
דרור, פ', מולכו, ד"י, 2018.
דרור, פ', דופור, ז"מ, חסון, א', 2016.
דרור, פ', דופור, ז"מ, חסון, א', כסיף, ז', רם, י', שובל, א' ואחרים, 2017.
Al-Qura'n, S., 2005.
Aburjai, T. A., Hudaib, M., Tayyem, R., Yousef, M., Qishawi, M., 2007.
Meyerson, F. A. B., 1998.
Larroque, P., Camare, C., Nadal-Wollbold, F., Grazide, M. H., Pucelle, M., Salom, S. et al., 2015.
8.2.1 מאמרים שפורסמו בכתבי-עת. שם משפחה, אות ראשונה של שם פרטי, שנת פרסום, שם המאמר (נקודה), שם כתב העת (רווח ללא נקודה או פסיק), הכרך (פסיק), טווח העמודים (בין המספרים קו טווח [קו ארוך ללא רווחים משני צידיו], ללא ציון "עמ'" או ".pp"). אם יש קוד מזהה דיגיטלי, יש לציין בסוף הפריט וללא נקודה בסופו (doi:10.1037/arc0000025)
לתשומת לב: שם כתב העת – באופן מלא (ללא קיצורים, אלא אם כל שמות כתבי העת במאמר זה יהיו מקוצרים), באנגלית– כל מילה באותיות גדולות (Capital letters), חוץ מאשר המיליות. אפשר לציין מס' חוברת (מס' גיליון, issue) לאחר מספר הכרך – מצוין בסוגריים, רווח לפני הסוגריים ופסיק צמוד לאחר הסוגריים.
זרחין, ע', רופא, י', 2012. איכותם של שטחים ציבוריים פתוחים: השוואה בין שכונות עירוניות בנגב ובמישור החוף. אקולוגיה וסביבה 3, 144–153.
זרחין, ת', כהן-מור, י', 2012. ספירות צבים בשכונות עירוניות: בין גליל לנגב. אקולוגיה וסביבה 7 (1), 109–123.
Meyerson, F. A. B., 1998. Population, development and global warming: Averting the tragedy of the climate commons. Population and Environment 19, 443–463. doi:10.1023/A:1024622220962
Gamliel, A., Austerweil, M., Kritzman, G., 2000. Non-chemical approach to soilborne pest management-organic amendments. Crop Protection 19 (8), 847–853.
8.2.2 מקור שהוא ספר או מונוגרפיה. שם משפחה, אות ראשונה של שם פרטי, שנת פרסום, שם הספר (נקודה), שם ההוצאה לאור (נקודה), מקום ההוצאה לאור (נקודה).
שמידע, א', פולק, ג', 2007. הספר האדום: צמחים בסכנת הכחדה בישראל, כרך א'. הוצאת רשות הטבע והגנים. ירושלים.
UN., 2011. Seven billion and growing: the role of population policy in achieving sustainability. Department of Economic and Social Affairs, Population Division, technical paper no 2011/3.
Meiro, N. D., 2022. Intersite variability in the Mousterian occupation of the Avdat area.,Vol. I. Oxford Press. pp. 157–169.
8.2.3 תקציר או מאמר בקובץ תקצירים/מאמרים. שם משפחה, אות ראשונה של השם הפרטי, שנת פרסום, שם התקציר/ מאמר, שם המסגרת/הספר שבו פורסם התקציר/מאמר (לפני כן יש להוסיף – את המילה "בתוך" ולאחריה נקודתיים), מקום ההוצאה. דוגמאות:
יעקבי, ב', 2011. אמצעי שימור קרקע, גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה? בתוך: חוברת תקצירי יום העיון בנושא: דלדול קרקע וגאו-אינפורמטיקה – מבט מלמעלה על קרקע בתנועה ותנועה בקרקע. אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, באר-שבע.
Bindi, M., Howden, S. M., 2008. Food crops under global warming and changing water availability. In: International Meeting of the Water Tribune of Expozaragoza. Zaragoza.
8.2.4 פרק שפורסם בספר עם עורך ראשי (קובץ מאמרים, אסופּה). שם משפחה, אות ראשונה של השם הפרטי, שנת פרסום. שם הפרק. שם העורך או העורכים ובסוגריים המילה עורך מקוצרת (.Ed) או עורכים (.Eds) ובעברית ללא קיצור (עורך, עורכת, עורכים עורכות), שם הספר. בית ההוצאה לאור. מקום ההוצאה לאור. מספרי עמודים.
לתשומת לב: טווח העמודים – בסוף בצירוף: עמ' (עברית); .pp (אנגלית). לפני ציון העמודים – נקודה. טווח עמודים – בקו טווח (קו ארוך). שם העורך מופיע כמו שם המחבר (שם משפחה לפני שם פרטי מקוצר), באנגלית Editor (עורך) – באות רישית (.Ed), בניגוד ל-.ed, המציינת מהדורה (edition).
פדיה, ח', 2008. העיר כטקסט והשוליים כקול: ההדרה מן הספר והניתוב אל הספר. בתוך: גרוס, ת', דגני, ז', כ"ץ, י' (עורכים), אי-כאן: שפה זהות מקום. הקיבוץ המאוחד. תל אביב. עמ' 128–167.
Kandji, S. T., Verchot, L. V., Boye, A., van Noordwijk, M., Tomich, T. P., Ong, C., Palm, C., 2006. Opportunities for linking climate change adaptation and mitigation through agroforestry systems. In: Garrity, D., Okono, A., Grayson, M., Parrott, S. (Eds.), World agroforestry into the future. World Agroforestry Center. Nairobi. pp. 113–122.
8.2.5 מקור שלא פורסם. יש להוסיף בסוף, לאחר הנקודה: לא פורסם. (כולל נקודה)
שלמון, ב', 2014. ניטור המערכת האקולוגית בהרי אילת. דו"ח רשות הטבע והגנים, מחוז אילת. לא פורסם.
8.2.6 מקור בשפה שאינה עברית או אנגלית. יש להוסיף את שם השפה בסוגריים מרובעים, בסוף, לאחר הנקודה. לאחר הסוגריים המרובעים – אין נקודה: [in Germain]. כנ"ל מקור בעברית כאשר המאמר כולו באנגלית [in Hebrew]
8.2.7 מקור שהועלה לאינטרנט בטרם הדפסת כתב העת. לאחר שם כתב העת: נקודה, פרסום אינטרנטי מקדים, נקודה. בהמשך יש לכתוב את ה-doi או את הכתובת באינטרנט. באנגלית: Advance online publication.
Heydari, M., Homayouni, K., Hashempur, M. H., Shams, M., 2019. Topical Citrullus colocynthis in painful diabetic neuropathy: A double-blind randomized placebo-controlled clinical trial. Journal of Diabetes. Advance online publication. doi:10.1111/1753-0407.12287
8.2.8 עיתון יומי. יש לציין תאריך מלא, כולל יום וחודש. יש לציין מס' עמוד או קישור. הקישור מצוין בסוף וללא נקודה בסופו.
Grossman, M. M., 2016, 24 Mars. 50 electricbuses expected to hit Israel's roads by 2017. The Jerusalem Post. http://www.jpost.com
אלון, ע', 1963, 2 אוגוסט. חיים על חוף ים-המוות. למרחב. עמ' 3.
8.2.9 אתרי אינטרנט. יש לציין את הקישור (link, URL) לאחר ציון שאר הפרטים, ללא נקודה בסוף הקישור. אם אין תאריך יש לציין: ללא תאריך. באנגלית: .n. d.
אם המקור פורסם בדפוס אבל גם הועלה לאינטרנט, רצוי להקל על הקוראים למצוא אותו על ידי הוספת קישור בסוף הפריט הביבליוגרפי. כנ"ל כשיש doi עם המספר הסידורי של המקור במאגר.
משרד החקלאות ופיתוח הכפר, האגף לשימור קרקע וניקוז, ללא תאריך. https://www.moag.gov.il/yhidotmisrad/shimur_karka
Heydari, M., Homayouni, K., Hashempur, M. H., Shams, M., 2015. Topical Citrullus colocynthis in painful diabetic neuropathy: A double-blind randomized placebo-controlled clinical trial. Journal of Diabetes. http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=5291.
8.2.10 עבודת מוסמך ודוקטור
אם שם האוניברסיטה לא כולל את המקום, יש להוסיף אחרי הנקודה את שם המקום.
חכם, ע', 1981. לחץ הרעייה של יעלים (Capra ibex nubiana) והשפעתו על הצמחייה הטבעית בשמורת הטבע בעין גדי. עבודת גמר לשם קבלת תואר מוסמך. האוניברסיטה העברית בירושלים.
מינץ, ש', 2007. השפעת מרעה על הצמחייה הטבעית באזורי הנגב. חיבור לשם קבלת תואר דוקטור. אוניברסיטת תל אביב.
שרון, א', 2005. עמדות בני נוער כלפי כריית מחצבים בים המלח. חיבור לשם קבלת תואר דוקטור. האוניברסיטה העברית בירושלים.
Harrison, A., 2020. Instructional leadership perceptions and practices of elementary school leaders. Unpublished doctoral dissertation. University of Michigan.
9. שיפוט המאמרים
כל סוגי המאמרים יעברו שיפוט עמיתים (peer-review) אנונימי. בהגשה יש לציין שמות ופרטי תקשורת מלאים של ארבעה שופטים פוטנציאליים.
10. המלצה
להכנת מסמך להגשה מומלץ להיעזר כדוגמה במסמכים שפורסמו בכתב העת בגיליונות האחרונים.
רשימת המקורות: דוגמאות לפי סוג המקור
ספר
דנאל, ד' (2014). פסיכולוגיה חברתית: עמדות, תפיסות, דעות ואמונות. הוצאת אסיף.
Asrtid, P. E., & Roland, R. (2014). Textbook of reading and
writing. Roe- Hill.
מאמר בכתב עת
פייגין, ר', אפרתי, ש' ובן דוד, ח' (2013). שחיקה בהוראה בקרב
מורים. חונכים ומחנכים, 4, 7–27.
Litvin, J. (2014). Comparision of two teaching methods. Journal of
Education and Teaching, 25, 35–38.
מאמר באסופת מאמרים ("פרק בספר עם עורך")
מודן, ב' (1994). אפידמיולוגיה של הזקנה. בתוך ב' חבוט וא' הרט (עורכים),
פרקים נבחרים רפואה גריאטרית (עמ' 30-15). הוצאת מאגנס.
Komi (Ed.), Strength and power in sport (pp. 249-265).
Blackwell Scientific.
אין חובה לציין את מקום ההוצאה.
ציון טווח עמודים בעברית: מימין לשמאל (בכיוון הכתיבה, כך: 25-9).
מקור מידע שהועלה לאינטרנט. המטרה היא לסייע לקוראים להשיג במהירות ובקלות את המקור. לכן מומלץ להוסיף את הכתובת. את הכתובת מעתיקים בסוף הפריט הביבליוגרפי ללא כל תוספת לפניו וללא נקודה בסיום. אם הכתובת ארוכה – אפשר לקצר אותה בעזרת תוכנות קיצור (דוגמת bit.ly). APA ממליצים שלא לקצר. עם זאת כתובת האינטרנט של אתרים בעברית לעיתים קרובות ארוכה מאוד ולא קריאה, ולפיכך אין טעם להציגה ברשימת המקורות. במקרים אלה אפשר לקצר. אפשרות אחרת היא לציין את דף הבית בלבד, ובתנאי שהקישור של דף הבית אינו ארוך ולא קריא גם הוא.
אם הכתובת באינטרנט היא הדרך היחידה למצוא את המקור – חובה להוסיף את הכתובת.
חוק (חוקי הכנסת)
החקיקה בישראל וספר החוקים שונים מאשר בארצות הברית, ולכן נדרשת התאמה של הכללים האמריקניים של APA לרישום חוקי מדינת ישראל.
חוקי מדינת ישראל נמצאים באינטרנט בקובץ PDF. בסוף הפריט הביבליוגרפי יש להוסיף את הקישור לנוחות הקורא. את החוקים אפשר למצוא במאגר החוקים של הכנסת.
החיפוש אפשרי בעזרת מילה משם החוק (ו-אנטר).
למטה מחפשים את השורה המתאימה, רושמים את מס' החוברת ומס' העמוד ואת כתובת הקישור של קובץ ה-PDF (עומדים על האייקון של ה-PDF, קליק ימני>העתקת כתובת קישור).
רישום בגוף הטקסט: שם החוק ושנה עברית ולועזית.
(חוק חינוך מיוחד, התשמ"ח – 1988)
רישום החוק ברשימת המקורות: מתחילים עם שם החוק, ולאחריו בסוגריים השנה העברית והלועזית. ספר החוקים, מס' חוברת, מס' עמ', קישור.
חוק חינוך מיוחד (התשמ"ח – 1988). ספר החוקים, חוב' 2834, עמ' 762.
https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_504077.pdf
ראו כללי האזכור האחיד בכתיבה המשפטית, מהדורה שלישית, 2021, הוצאת נבו.