נביא כאן מידע חיוני לכותבים המעוניינים לפרסם ברבים את דבריהם וחושבים על פנייה לעורך, מידע לעורכים ומידע למעוניינים בהכרת תחום העריכה. נציג רעיונות העשויים לסייע לכותבים בבחירת עורך, ונציע הסבר לכותבים-נערכים כיצד מומלץ להתייחס לטקסט ערוך, וכיצד לבדוק אותו. נעסוק בסוגיות לשוניות שכותבים ועורכים מתלבטים בהן, וננסה להיעזר בתשובות האקדמיה ללשון העברית.
למילון המונחים לעריכה לשונית לחצו כאן.
רבים משתמשים באותם מונחים כדי לציין משמעויות שונות. באמצעות "מילון המונחים לעריכה לשונית" נקווה להקל מעט על הבאים בשערי עולם העריכה.
שלבי הכתיבה
כדי לייעל את העבודה ולחסוך זמן כדאי לעקוב אחר שלבי הכתיבה המוצעים כאן:
- מבוא
- תוכן העניינים (שלב התכנון)
- סקירת ספרות + ביבליוגרפיה
- שיטה
- ממצאים
- סיכום ודיון + ביבליוגרפיה
- שער
- הקדמה
- עריכה ושכתוב
- עיצוב
- תוכן העניינים (שלב הסיום)
חלקי העבודה
נציג כאן את חלקיה של עבודה אקדמית בעלת מבנה מקובל. המבנה מסודר והגיוני, ומשום שהוא כל כך מקובל, הקוראים שלנו ירגישו בו נוח, ידעו למה לצפות, ויוכלו בקלות למצוא את מה שהם מחפשים. חשוב לציין, שלא כל העבודות האקדמיות נראות כך.
- שער (בעבודות סטודנטים)
- הקדמה (פרק רשות, אלא אם המרצה דורש אחרת)
- תוכן העניינים (בעבודות סטודנטים ובספרים)
- תקציר (נדרש בעיקר בעבודות דוקטורט ומאסטר ובמאמרים לפרסום בכתבי עת)
- מבוא
- סקירת ספרות
- השיטה (נקראת גם "שיטה" או "מתודולוגיה")
- הממצאים (או "תוצאות" במחקר כמותי)
- סיכום ודיון (אפשרויות נוספות לניסוח הכותרת, לפי הצרכים: "סיכום ומסקנות", "דיון וסיכום" או כותרות דומות)
- ביבליוגרפיה (נקראת גם "רשימת מקורות", "מקורות" או "הפניות")
ביבליוגרפיה
ביבליוגרפיה פירושה רשימת ספרים שיש לה מכנה משותף (ביוונית: biblion – ספר; graphein – לכתוב). במקרה שלנו זוהי רשימת הספרים והמאמרים ששימשו לנו כמקורות המידע שעליהם התבססנו בכתיבת העבודה.אוריינות אקדמית דיגיטלית
אנחנו מחויבים לציין כל מקור שעליו התבססנו בכתיבת העבודה, בין שציטטנו ממנו כלשונו ובין שהשתמשנו ברעיונות שלו.
הרישום הביבליוגרפי נעשה על פי כללים מדוקדקים ומוסכמים. באתר מוסברים עקרונות הרישום.
לכל סוג מקור צורת רישום משלו, שנועדה להבחין ביניהם. באתר מוצג רישום של שלושה סוגי מקורות נפוצים: ספר, מאמר באסופת מאמרים ומאמר בכתב עת. הרישום באתר הוא על פי שיטת אגודת הפסיכולוגים האמריקנים (APA), המקובלת מאוד בארץ ובעולם, בעיקר במדעי החברה. לתמונות מביקור ב-APA. במדעי הרוח מקובלת שיטת שיקגו המתאפיינת ברישום הערות בתחתית העמוד או שיטת MLA שהיא מעין שיטת ביניים בין APA לבין שיקגו.
כיום נוח מאוד להיעזר באינטרנט. גופים רבים, ביניהם ספריות אקדמיות, בנו אתרים לסיוע לרישום ביבליוגרפי. כדי לברר כיצד לרשום מקורות נוספים וגם על פי שיטות נוספות, הקישו בגוגל את שם המקור המבוקש (למשל, ערך באנציקלופדיה) ואת שם שיטת הרישום (למשל APA).
אנחנו מתחילים להכין את הרשימה הביבליוגרפית עם תחילת העיסוק בעבודה האקדמית, לפעמים כבר בשלב ההכנה. בעת הכתיבה נתייחס לביבליוגרפיה בעיקר תוך כדי כתיבה פרק הספרות ופרק הסיכום והדיון. בסיום הכתיבה נחזור לרשימה ונערוך אותה על פי הכללים.
מומלץ לקרוא בעיון את עקרונות הרישום המופיעים כאן.
בעריכת הרשימה הביבליוגרפית ניתן להיעזר בדוגמאות המופיעות כאן, באתר אסיף, וכן באינטרנט כפי שמוצע לעיל.
ספר מאמר באסופת מאמרים מאמר בכתב עת
מקורות אלקטרוניים, ערך מאנציקלופדיה, ערך ממילון, מקורות אורקוליים, ללא מחברים, מחבר יחיד, עד שישה מחברים, יותר משישה מחברים ועוד (קובץ להורדה). כדי למצוא את מה שמחפשים, לחצוctrl+F, נפתח חלון קטן בצד שמאל למעלה. כתבו בו את סוג המקור ("ערך באנציקלופדיה", או כל מילה שאתם מחפשים. המילה שמחפשים מובלטת בצבע).
היבטים לשוניים
בכתיבת טקסט אנחנו עוסקים בצירוף חלקים שיש ביניהם קשר רעיוני. צירוף תכנים שיש ביניהם קשר רעיוני מסייע לקורא להבין את הרעיונות שלנו. אנחנו מצרפים רעיונות למשפטים וקושרים ביניהם בעזרת מילות קישור, מצרפים משפטים לפסקאות, ומצרפים פסקאות לפרקים ולפרקי משנה. כדי שהטקסט יובן טוב יותר, הוא צריך להיות מלוכד, כלומר להיראות כיחידה אחת. לשם כך כדאי שנהדק את חלקיו באמצעות יצירת לכידות גבוהה.
אמצעי קישור
אמצעי קישור הם מילים וקטעי משפטים המקשרים בין רעיונות. טקסט עם אמצעי קישור נותן לקורא תחושה שהטקסט מלוכד, שהוא יחידה אחת שלמה, ולא אוסף רעיונות בלבד.
אמצעי הקישור מסייעים לקורא להבין את הטקסט משום שהם מצביעים על סוג הקשר שבין הרעיונות. כך הקורא יודע שבין רעיונות יש קשר של ניגוד, או שהאחד הוא סיבה והשני הוא תוצאה שלו, וכן הלאה.
טקסט שיש בו אמצעי קישור יוצר אצל הקורא תחושה שהוא כתוב טוב יותר, גם אם הוא איננו יודע מה הסיבה לכך.
לקורא קל יותר להבין את הטקסט הכתוב עם אמצעי קישור כי הוא יודע מה יכלול המשפט הבא. למשל:
אם הוא קורא משפט שאחריו מופיעה מילת הקישור "בניגוד לכך" הוא יודע שהמשפט הבא יכלול רעיון המנוגד לקודם.
אם הוא רואה את המילה "לכן", הוא יודע שהמשפט הבא יספר על התוצאה של מה שנכתב במשפטים הקודמים.
אם הוא קורא את מילת הקישור "עם זאת" הוא מבין שעכשיו תבוא הסתייגות ממה שנאמר קודם.
אם הוא קורא את מילת הקישור "לדוגמה" או "למשל" הוא יודע שעכשיו תבוא דוגמה לרעיון מופשט שנאמר קודם.
אם הוא קורא את מילת הקישור "יתרה מזו" הוא מבין שעכשיו יבוא רעיון חשוב יותר מן הקודם, שמדגיש עוד יותר את הרעיון.
כאשר הקורא יודע למה לצפות, קל לו לקרוא את הטקסט קריאה שוטפת ולהבין אותו ביתר קלות.
ניתן להחליף את אמצעי הקישור בצירוף של מילים שאינן שייכות לקבוצת מילות הקישור, אבל משמש אותו תפקיד של קישור. למשל, במקום "נוסף לכך", שנועד לומר לקורא שהרעיון שהוא עתיד לקרוא מוסיף דבר מה מסוגו של הקודם לו, נוכל לכתוב מעט יותר באריכות ולפרט: "דרך נוספת המשמשת ל…".
באתר נעדיף את השימוש במונח "אמצעי קישור", כי מבחינתנו אין זה משנה אם אמצעי הקישור שייך מבחינה דקדוקית לקבוצת מילות הקישור. מה שחשוב לנו הוא התפקיד שלו בתוך הטקסט: הוא מסייע לקורא לצפות מה יבוא בהמשך.
לפניכם רשימה של אמצעי קישור לבחירתכם.
מומלץ לגוון באמצעי קישור, אך צריך לזכור שלא כל אמצעי קישור ניתן להמרה באמצעי קישור אחר, גם אם שניהם נמצאים באותה קבוצת משמעות.
מה הסיבה לכך?
באותה קבוצת משמעות נמצא יחד אמצעי קישור במשלב גבוה וגם במשלב נמוך.
יש אמצעי קישור תקניים, וכאלה שאינם נחשבים לכאלה.
לפעמים המשמעות לא זהה לחלוטין.
יש אמצעי קישור שיכולים להופיע רק בהקשר מסוים, ואחרים לא מתאימים לאותו הקשר.
לכן, על כן, משום כך, בשל כך, לפיכך, לאור זאת, עקב כך, בעקבות זאת, אם כן, אפוא
"אפוא" מבטאים כמו מילת השאלה "איפה" אבל במלרע (הברה אחרונה מודגשת).
אין פסיקים לפני ואחרי "אפוא".
כמו, בדומה ל, דומה ל, בהשוואה ל, כשם ש… כך גם…, כמו ש, כפי ש, בדומה לכך
אבל, אך, אולם, לעומת, לעומת זאת, בניגוד ל, בניגוד לכך, בהשוואה ל, נהפוך הוא, ואילו, ההפך הוא הנכון, ברם, עם זאת,
"יחד עם זאת" נתפס ככפילות: יחד + עם. הכפילות מיותרת, ולכן: עם זאת.
ברם היא מילה במשלב גבוה במיוחד. אם הטקסט שלנו כתוב במשלב גבוה מאוד, יהיה מתאים להשתמש ב"ברם".
כדי, על מנת, למען, לשֵם, במטרה, כדי ש, כדי שלא, שֶמָא, פֶּן לְבַל, לשם כך, למטרה זו, במטרה ל
אם, גם אם, אפילו אם אפילו ש…
אפשר להחליף
"אפילו ש" ב"אפילו אם".
אם לא, לולא, אילולא, אלמלא
למרות, על אף, אף ש, אף על פי ש, למרות זאת, בכל זאת, אף על פי כן, אם כי
אחרי "למרות" צריך לבוא שם עצם, ולא פועל: "למרות הפגיעה בעצב", ולא "למרות שזוהתה פגיעה".
אפשר להחליף "למרות ש" ב"אף ש" או ב"אף על פי ש".
"אע"פ" – בכתיבה אקדמית אנחנו כותבים את המילים במלואן. לכן נכתוב: אף על פי.
"אָמנם" מנוקדת בקמץ קטן, מבטאים אותה O, ואין לשים בה ו' גם בכתיב מלא.
מילה דומה היא מילת השאלה "האוּמנם", שאותה מבטאים U, ואותה כותבים עם ו' בכתיב מלא.
לסיכום, בסיכומו של דבר, לבסוף
ראשית, קודם כול, א,ב,ג וכו' , 1.2.3 וכו', תחילה, לבסוף,
כפי שהזכרתי קודם, כפי שהוזכר בפרק…, כפי שנאמר קודם, כפי שנאמר לעיל, כאמור למעלה, כאמור לעיל
כפי שנראה בהמשך, ככתוב להלן, … מוצגים להלן, מפורטים להלן
כפי שנראה בהמשך, ככתוב להלן, … מוצגים להלן, מפורטים להלן
וכן, ראשית, שנית, שלישית, נוסף על כך, נוסף לכך, זאת ועוד, כמו כן, יתר על כן, יתרה מזו, לרבות, לא כל שכן, אל רק – אלא גם – , לא זו בלבד, אף
חוץ מ, פרט ל, לְמַעֵט
כגון, למשל, לדוגמה, כדוגמה לכך אפשר להביא…
כלומר, זאת אומרת, במילים אחרות, דהיינו,
הווי אומר
"דְהַיְינוּ" פירושו "כלומר" – המִשְלָב גבוה מאוד, אבל עדיין אפשר להשתמש בו.
כלומר, זאת אומרת, במילים אחרות, דהיינו,
הווי אומר
"דְהַיְינוּ" פירושו "כלומר" – המִשְלָב גבוה מאוד, אבל עדיין אפשר להשתמש בו.
כלומר, זאת אומרת, במילים אחרות, דהיינו,
הווי אומר
"דְהַיְינוּ" פירושו "כלומר" – המִשְלָב גבוה מאוד, אבל עדיין אפשר להשתמש בו.
בשעה ש, כאשר, כש, כעבור, לאחר, מאז, לפני כן, לאחר מכן, בו בזמן, כל עוד, לאחרונה, בחלוף השנים, לימים
בגלל, כי, בשל, מחמת, משום, עקב, מפאת, בגין, בעקבות, לאור, הודות ל, בעטיו של, עקב כך, עקב זאת, מכיוון ש, כיוון ש, מאחר ש, היות ש, הואיל ו, כתוצאה מ
- אחרי "בגלל" יבוא שם, ולא פועל. לכן אפשר לכתוב "בגלל ה…" (בגלל הפגיעה בעצב), ולא "בגלל ש…" (בגלל שנפגע העצב).
- "בְּגִין" – מילה במִשלב גבוה מאוד, מקובלת בטקסטים משפטיים.
- "עקב כך"/"עקב זאת" – כאשר מדובר בדבר שלילי בעיני הכותב.
- "הודות ל"/"הודות לכך" – כאשר מדובר בדבר חיובי בעיני הכותב.
- "עקב כך"/"עקב זאת" – כאשר מדובר בדבר שלילי בעיני הכותב.
- "בעטיו של" – כאשר מדובר בדבר שלילי בעיני הכותב.
"הודות ל"/"בעטיו של"
תרגול אמצעי קישור
תרגול אמצעי קישור
- מצב של חוסר איזון קוגניטיבי (דיסוננס קוגניטיבי) הוא מצב של חוסר נוחות, האדם ישאף לחזור לאיזון.
- התאוריה מניחה שהאדם ינקוט דרך התובעת ממנו מאמץ מינימלי. אם הזולת חשוב לאדם יותר מן האובייקט הוא ישנה את עמדתו כלפי האובייקט.
- השימוש בתרופה זו הביא לשיפור עצום בתפקודיהם של החולים והביא לכך שצומצם במידה ניכרת השלב שבו החולה מרותק לכיסא או למיטה. התרופות גורמות לתופעות לוואי מאוחרות, יש לתת אותן במינון מינימלי ויעיל. כיום יש תרופות המקלות על סימפטומים לא מרפאות את המחלה.
- רוב הניתוחים עדיין נמצאים בשלבי מחקר שונים, רבות השאלות מן התשובות.
- מומלץ מאוד להרבות בעזרים שונים כדורים, חבלים ובלונים, לתרגל תזמון נכון של תנועה, קצב, שטף, דיוק וקשר עין-יד.
- יש לתרגל שיווי משקל תוך שימוש בעקרונות ביומכניים, שינוי מובנה ומדורג של מרכז הכובד ובסיס התמיכה.
- הדיכאון אינו חייב להיות עמוק, תרופות המטפלות בסימפטומים אחרים של המחלה עלולות להגבירו.
- הסינדרום הפרקינסוני גורם לבעיה חברתית חמורה מסיבות שונות איבוד מקום העבודה, תופעות כמו בריחת רוק ומזון מהפה, הפרעות בדיבור ודיכאון. כל אלו גורמים לאיבוד הערכה עצמית, לעלייה לתלות בסביבה לבעיות חברתיות.
- אפיון נוסף בקטגוריה זו הוא הפחתה בכמות התנועה (hypokinesia) המתבטא ב"עוני תנועתי", צמצום מגוון התנועה או חוסר תגובה לתנועה (akinesia), המתבטא בזמן תגובה מתארך.
- ממצאי המחקר הנוכחי מצביעים על כך שהעמדה הסמויה אינה מודעת ואינה נגישה.
לכידות
התחושה המתקבלת שהטקסט בנוי כיחידה אחת מלוכדת מסייעת לקורא להבין טוב יותר את התכנים.
כדי שהטקסט יהיה מלוכד, חשוב ליצור קשרים בין חלקים שונים של הטקסט. אפשר להפנות את הקורא בתחילת הטקסט למה שיהיה בהמשך, או להתייחס בהמשך למה שהיה קודם.
קישוריות (cohesion) ולכידות (coherence) הם מונחים בעלי הגדרות רבות. המשותף להגדרות השונות הוא ההדגשה שקישוריות ולכידות עוסקות בצירוף חלקי הטקסט.
חוקרי השיח (הטקסט השלם) טוענים שההבדל שביניהם הוא בכך שהקישוריות נוצרת על ידי אמצעים לשוניים הנראים לעין, ואילו הלכידות נוצרת בעזרת קישוריות וגם בעזרת אמצעים לוגיים ורטוריים שלעתים לא נראים לעין.
חוקרי יחסי טקסט-קורא (חוקרי הבנת הנקרא) מגדירים את מידת הלכידות של טקסט כ"המידה שבה הטקסט מלוכד".
משפטים
מומלץ שלא להאריך את המשפט מעבר לשורה וחצי, כלומר כ-22 מילים. כשאנחנו קוראים משפטים ארוכים יותר לעתים קרובות אנחנו "הולכים לאיבוד" כי שכחנו את תחילת המשפט.
משפטים יכולים להיות ארוכים יותר אם המבנה שלהם פשוט.
פסקאות
מומלץ שרוב הפסקאות יהיו בנות 8-5 שורות. לפעמים אנחנו נזקקים לפסקה קצרה מ-5 שורות או ארוכה מ-8 שורות, אבל בדרך כלל עדיף לשמור על פסקה שאורכה אינו חורג מהמוצע כאן.
אתיקה
אתיקה היא תורת המוסר. היבטים אתיים הקשורים לכתיבת עבודה אקדמית עוסקים בשאלות של הגינות, של חובה ושל מותר-אסור. פעולה כלשהי היא בלתי הגונה, ולכן אסורה, אם היא גורמת לפגיעה בזולתנו: באדם כלשהו או בחברה בכלל. אתיקה של כתיבת עבודה אקדמית נוגעת בנושאים רבים. בפרק האתיקה באתר נביא פירוט לגבי כמה היבטים אתיים של כתיבה אקדמית:
כתיבה לא עצמאית של עבודה אקדמית
סוגיית הכתיבה הלא-עצמאית של עבודות אקדמיות הגיעה גם לדיון בין כותלי בית המשפט. בשורה של פסקי דין נקבע שהעתקת עבודות וקנייתן הן בבחינת השגת דבר במרמה, וכי יש בכך פגיעה חמורה בחברה.
עו"ד אילנה אלטמן-דורון מסבירה באתר על היבטים אתיים ומשפטיים הקשורים לעבודות אקדמיות ומביאה קטעי חוק ופסקי דין.
נביא כאן מידע חיוני לכותבים המעוניינים לפרסם ברבים את דבריהם וחושבים על פנייה לעורך, מידע לעורכים ומידע למעוניינים בהכרת תחום העריכה. נציג רעיונות העשויים לסייע לכותבים בבחירת עורך, ונציע הסבר לכותבים-נערכים כיצד מומלץ להתייחס לטקסט ערוך, וכיצד לבדוק אותו. נעסוק בסוגיות לשוניות שכותבים ועורכים מתלבטים בהן, וננסה להיעזר בתשובות האקדמיה ללשון העברית.
למילון המונחים לעריכה לשונית לחצו כאן.
רבים משתמשים באותם מונחים כדי לציין משמעויות שונות. באמצעות "מילון המונחים לעריכה לשונית" נקווה להקל מעט על הבאים בשערי עולם העריכה.
שלבי הכתיבה
כדי לייעל את העבודה ולחסוך זמן כדאי לעקוב אחר שלבי הכתיבה המוצעים כאן:
- מבוא
- תוכן העניינים (שלב התכנון)
- סקירת ספרות + ביבליוגרפיה
- שיטה
- ממצאים
- סיכום ודיון + ביבליוגרפיה
- שער
- הקדמה
- עריכה ושכתוב
- עיצוב
- תוכן העניינים (שלב הסיום)
חלקי העבודה
נציג כאן את חלקיה של עבודה אקדמית בעלת מבנה מקובל. המבנה מסודר והגיוני, ומשום שהוא כל כך מקובל, הקוראים שלנו ירגישו בו נוח, ידעו למה לצפות, ויוכלו בקלות למצוא את מה שהם מחפשים. חשוב לציין, שלא כל העבודות האקדמיות נראות כך.
- שער (בעבודות סטודנטים)
- הקדמה (פרק רשות, אלא אם המרצה דורש אחרת)
- תוכן העניינים (בעבודות סטודנטים ובספרים)
- תקציר (נדרש בעיקר בעבודות דוקטורט ומאסטר ובמאמרים לפרסום בכתבי עת)
- מבוא
- סקירת ספרות
- השיטה (נקראת גם "שיטה" או "מתודולוגיה")
- הממצאים (או "תוצאות" במחקר כמותי)
- סיכום ודיון (אפשרויות נוספות לניסוח הכותרת, לפי הצרכים: "סיכום ומסקנות", "דיון וסיכום" או כותרות דומות)
- ביבליוגרפיה (נקראת גם "רשימת מקורות", "מקורות" או "הפניות")
ביבליוגרפיה
ביבליוגרפיה פירושה רשימת ספרים שיש לה מכנה משותף (ביוונית: biblion – ספר; graphein – לכתוב). במקרה שלנו זוהי רשימת הספרים והמאמרים ששימשו לנו כמקורות המידע שעליהם התבססנו בכתיבת העבודה.אוריינות אקדמית דיגיטלית
אנחנו מחויבים לציין כל מקור שעליו התבססנו בכתיבת העבודה, בין שציטטנו ממנו כלשונו ובין שהשתמשנו ברעיונות שלו.
הרישום הביבליוגרפי נעשה על פי כללים מדוקדקים ומוסכמים. באתר מוסברים עקרונות הרישום.
לכל סוג מקור צורת רישום משלו, שנועדה להבחין ביניהם. באתר מוצג רישום של שלושה סוגי מקורות נפוצים: ספר, מאמר באסופת מאמרים ומאמר בכתב עת. הרישום באתר הוא על פי שיטת אגודת הפסיכולוגים האמריקנים (APA), המקובלת מאוד בארץ ובעולם, בעיקר במדעי החברה. לתמונות מביקור ב-APA. במדעי הרוח מקובלת שיטת שיקגו המתאפיינת ברישום הערות בתחתית העמוד או שיטת MLA שהיא מעין שיטת ביניים בין APA לבין שיקגו.
כיום נוח מאוד להיעזר באינטרנט. גופים רבים, ביניהם ספריות אקדמיות, בנו אתרים לסיוע לרישום ביבליוגרפי. כדי לברר כיצד לרשום מקורות נוספים וגם על פי שיטות נוספות, הקישו בגוגל את שם המקור המבוקש (למשל, ערך באנציקלופדיה) ואת שם שיטת הרישום (למשל APA).
אנחנו מתחילים להכין את הרשימה הביבליוגרפית עם תחילת העיסוק בעבודה האקדמית, לפעמים כבר בשלב ההכנה. בעת הכתיבה נתייחס לביבליוגרפיה בעיקר תוך כדי כתיבה פרק הספרות ופרק הסיכום והדיון. בסיום הכתיבה נחזור לרשימה ונערוך אותה על פי הכללים.
מומלץ לקרוא בעיון את עקרונות הרישום המופיעים כאן.
בעריכת הרשימה הביבליוגרפית ניתן להיעזר בדוגמאות המופיעות כאן, באתר אסיף, וכן באינטרנט כפי שמוצע לעיל.
ספר מאמר באסופת מאמרים מאמר בכתב עת
מקורות אלקטרוניים, ערך מאנציקלופדיה, ערך ממילון, מקורות אורקוליים, ללא מחברים, מחבר יחיד, עד שישה מחברים, יותר משישה מחברים ועוד (קובץ להורדה). כדי למצוא את מה שמחפשים, לחצוctrl+F, נפתח חלון קטן בצד שמאל למעלה. כתבו בו את סוג המקור ("ערך באנציקלופדיה", או כל מילה שאתם מחפשים. המילה שמחפשים מובלטת בצבע).
היבטים לשוניים
בכתיבת טקסט אנחנו עוסקים בצירוף חלקים שיש ביניהם קשר רעיוני. צירוף תכנים שיש ביניהם קשר רעיוני מסייע לקורא להבין את הרעיונות שלנו. אנחנו מצרפים רעיונות למשפטים וקושרים ביניהם בעזרת מילות קישור, מצרפים משפטים לפסקאות, ומצרפים פסקאות לפרקים ולפרקי משנה. כדי שהטקסט יובן טוב יותר, הוא צריך להיות מלוכד, כלומר להיראות כיחידה אחת. לשם כך כדאי שנהדק את חלקיו באמצעות יצירת לכידות גבוהה.
אמצעי קישור
אמצעי קישור הם מילים וקטעי משפטים המקשרים בין רעיונות. טקסט עם אמצעי קישור נותן לקורא תחושה שהטקסט מלוכד, שהוא יחידה אחת שלמה, ולא אוסף רעיונות בלבד.
אמצעי הקישור מסייעים לקורא להבין את הטקסט משום שהם מצביעים על סוג הקשר שבין הרעיונות. כך הקורא יודע שבין רעיונות יש קשר של ניגוד, או שהאחד הוא סיבה והשני הוא תוצאה שלו, וכן הלאה.
טקסט שיש בו אמצעי קישור יוצר אצל הקורא תחושה שהוא כתוב טוב יותר, גם אם הוא איננו יודע מה הסיבה לכך.
לקורא קל יותר להבין את הטקסט הכתוב עם אמצעי קישור כי הוא יודע מה יכלול המשפט הבא. למשל:
אם הוא קורא משפט שאחריו מופיעה מילת הקישור "בניגוד לכך" הוא יודע שהמשפט הבא יכלול רעיון המנוגד לקודם.
אם הוא רואה את המילה "לכן", הוא יודע שהמשפט הבא יספר על התוצאה של מה שנכתב במשפטים הקודמים.
אם הוא קורא את מילת הקישור "עם זאת" הוא מבין שעכשיו תבוא הסתייגות ממה שנאמר קודם.
אם הוא קורא את מילת הקישור "לדוגמה" או "למשל" הוא יודע שעכשיו תבוא דוגמה לרעיון מופשט שנאמר קודם.
אם הוא קורא את מילת הקישור "יתרה מזו" הוא מבין שעכשיו יבוא רעיון חשוב יותר מן הקודם, שמדגיש עוד יותר את הרעיון.
כאשר הקורא יודע למה לצפות, קל לו לקרוא את הטקסט קריאה שוטפת ולהבין אותו ביתר קלות.
ניתן להחליף את אמצעי הקישור בצירוף של מילים שאינן שייכות לקבוצת מילות הקישור, אבל משמש אותו תפקיד של קישור. למשל, במקום "נוסף לכך", שנועד לומר לקורא שהרעיון שהוא עתיד לקרוא מוסיף דבר מה מסוגו של הקודם לו, נוכל לכתוב מעט יותר באריכות ולפרט: "דרך נוספת המשמשת ל…".
באתר נעדיף את השימוש במונח "אמצעי קישור", כי מבחינתנו אין זה משנה אם אמצעי הקישור שייך מבחינה דקדוקית לקבוצת מילות הקישור. מה שחשוב לנו הוא התפקיד שלו בתוך הטקסט: הוא מסייע לקורא לצפות מה יבוא בהמשך.
לפניכם רשימה של אמצעי קישור לבחירתכם.
מומלץ לגוון באמצעי קישור, אך צריך לזכור שלא כל אמצעי קישור ניתן להמרה באמצעי קישור אחר, גם אם שניהם נמצאים באותה קבוצת משמעות.
מה הסיבה לכך?
באותה קבוצת משמעות נמצא יחד אמצעי קישור במשלב גבוה וגם במשלב נמוך.
יש אמצעי קישור תקניים, וכאלה שאינם נחשבים לכאלה.
לפעמים המשמעות לא זהה לחלוטין.
יש אמצעי קישור שיכולים להופיע רק בהקשר מסוים, ואחרים לא מתאימים לאותו הקשר.
לכן, על כן, משום כך, בשל כך, לפיכך, לאור זאת, עקב כך, בעקבות זאת, אם כן, אפוא
"אפוא" מבטאים כמו מילת השאלה "איפה" אבל במלרע (הברה אחרונה מודגשת).
אין פסיקים לפני ואחרי "אפוא".
כמו, בדומה ל, דומה ל, בהשוואה ל, כשם ש… כך גם…, כמו ש, כפי ש, בדומה לכך
אבל, אך, אולם, לעומת, לעומת זאת, בניגוד ל, בניגוד לכך, בהשוואה ל, נהפוך הוא, ואילו, ההפך הוא הנכון, ברם, עם זאת,
"יחד עם זאת" נתפס ככפילות: יחד + עם. הכפילות מיותרת, ולכן: עם זאת.
ברם היא מילה במשלב גבוה במיוחד. אם הטקסט שלנו כתוב במשלב גבוה מאוד, יהיה מתאים להשתמש ב"ברם".
כדי, על מנת, למען, לשֵם, במטרה, כדי ש, כדי שלא, שֶמָא, פֶּן לְבַל, לשם כך, למטרה זו, במטרה ל
אם, גם אם, אפילו אם אפילו ש…
אפשר להחליף
"אפילו ש" ב"אפילו אם".
אם לא, לולא, אילולא, אלמלא
למרות, על אף, אף ש, אף על פי ש, למרות זאת, בכל זאת, אף על פי כן, אם כי
אחרי "למרות" צריך לבוא שם עצם, ולא פועל: "למרות הפגיעה בעצב", ולא "למרות שזוהתה פגיעה".
אפשר להחליף "למרות ש" ב"אף ש" או ב"אף על פי ש".
"אע"פ" – בכתיבה אקדמית אנחנו כותבים את המילים במלואן. לכן נכתוב: אף על פי.
"אָמנם" מנוקדת בקמץ קטן, מבטאים אותה O, ואין לשים בה ו' גם בכתיב מלא.
מילה דומה היא מילת השאלה "האוּמנם", שאותה מבטאים U, ואותה כותבים עם ו' בכתיב מלא.
לסיכום, בסיכומו של דבר, לבסוף
ראשית, קודם כול, א,ב,ג וכו' , 1.2.3 וכו', תחילה, לבסוף,
כפי שהזכרתי קודם, כפי שהוזכר בפרק…, כפי שנאמר קודם, כפי שנאמר לעיל, כאמור למעלה, כאמור לעיל
כפי שנראה בהמשך, ככתוב להלן, … מוצגים להלן, מפורטים להלן
כפי שנראה בהמשך, ככתוב להלן, … מוצגים להלן, מפורטים להלן
וכן, ראשית, שנית, שלישית, נוסף על כך, נוסף לכך, זאת ועוד, כמו כן, יתר על כן, יתרה מזו, לרבות, לא כל שכן, אל רק – אלא גם – , לא זו בלבד, אף
חוץ מ, פרט ל, לְמַעֵט
כגון, למשל, לדוגמה, כדוגמה לכך אפשר להביא…
כלומר, זאת אומרת, במילים אחרות, דהיינו,
הווי אומר
"דְהַיְינוּ" פירושו "כלומר" – המִשְלָב גבוה מאוד, אבל עדיין אפשר להשתמש בו.
כלומר, זאת אומרת, במילים אחרות, דהיינו,
הווי אומר
"דְהַיְינוּ" פירושו "כלומר" – המִשְלָב גבוה מאוד, אבל עדיין אפשר להשתמש בו.
כלומר, זאת אומרת, במילים אחרות, דהיינו,
הווי אומר
"דְהַיְינוּ" פירושו "כלומר" – המִשְלָב גבוה מאוד, אבל עדיין אפשר להשתמש בו.
בשעה ש, כאשר, כש, כעבור, לאחר, מאז, לפני כן, לאחר מכן, בו בזמן, כל עוד, לאחרונה, בחלוף השנים, לימים
בגלל, כי, בשל, מחמת, משום, עקב, מפאת, בגין, בעקבות, לאור, הודות ל, בעטיו של, עקב כך, עקב זאת, מכיוון ש, כיוון ש, מאחר ש, היות ש, הואיל ו, כתוצאה מ
- אחרי "בגלל" יבוא שם, ולא פועל. לכן אפשר לכתוב "בגלל ה…" (בגלל הפגיעה בעצב), ולא "בגלל ש…" (בגלל שנפגע העצב).
- "בְּגִין" – מילה במִשלב גבוה מאוד, מקובלת בטקסטים משפטיים.
- "עקב כך"/"עקב זאת" – כאשר מדובר בדבר שלילי בעיני הכותב.
- "הודות ל"/"הודות לכך" – כאשר מדובר בדבר חיובי בעיני הכותב.
- "עקב כך"/"עקב זאת" – כאשר מדובר בדבר שלילי בעיני הכותב.
- "בעטיו של" – כאשר מדובר בדבר שלילי בעיני הכותב.
"הודות ל"/"בעטיו של"
תרגול אמצעי קישור
תרגול אמצעי קישור
- מצב של חוסר איזון קוגניטיבי (דיסוננס קוגניטיבי) הוא מצב של חוסר נוחות, האדם ישאף לחזור לאיזון.
- התאוריה מניחה שהאדם ינקוט דרך התובעת ממנו מאמץ מינימלי. אם הזולת חשוב לאדם יותר מן האובייקט הוא ישנה את עמדתו כלפי האובייקט.
- השימוש בתרופה זו הביא לשיפור עצום בתפקודיהם של החולים והביא לכך שצומצם במידה ניכרת השלב שבו החולה מרותק לכיסא או למיטה. התרופות גורמות לתופעות לוואי מאוחרות, יש לתת אותן במינון מינימלי ויעיל. כיום יש תרופות המקלות על סימפטומים לא מרפאות את המחלה.
- רוב הניתוחים עדיין נמצאים בשלבי מחקר שונים, רבות השאלות מן התשובות.
- מומלץ מאוד להרבות בעזרים שונים כדורים, חבלים ובלונים, לתרגל תזמון נכון של תנועה, קצב, שטף, דיוק וקשר עין-יד.
- יש לתרגל שיווי משקל תוך שימוש בעקרונות ביומכניים, שינוי מובנה ומדורג של מרכז הכובד ובסיס התמיכה.
- הדיכאון אינו חייב להיות עמוק, תרופות המטפלות בסימפטומים אחרים של המחלה עלולות להגבירו.
- הסינדרום הפרקינסוני גורם לבעיה חברתית חמורה מסיבות שונות איבוד מקום העבודה, תופעות כמו בריחת רוק ומזון מהפה, הפרעות בדיבור ודיכאון. כל אלו גורמים לאיבוד הערכה עצמית, לעלייה לתלות בסביבה לבעיות חברתיות.
- אפיון נוסף בקטגוריה זו הוא הפחתה בכמות התנועה (hypokinesia) המתבטא ב"עוני תנועתי", צמצום מגוון התנועה או חוסר תגובה לתנועה (akinesia), המתבטא בזמן תגובה מתארך.
- ממצאי המחקר הנוכחי מצביעים על כך שהעמדה הסמויה אינה מודעת ואינה נגישה.
לכידות
התחושה המתקבלת שהטקסט בנוי כיחידה אחת מלוכדת מסייעת לקורא להבין טוב יותר את התכנים.
כדי שהטקסט יהיה מלוכד, חשוב ליצור קשרים בין חלקים שונים של הטקסט. אפשר להפנות את הקורא בתחילת הטקסט למה שיהיה בהמשך, או להתייחס בהמשך למה שהיה קודם.
קישוריות (cohesion) ולכידות (coherence) הם מונחים בעלי הגדרות רבות. המשותף להגדרות השונות הוא ההדגשה שקישוריות ולכידות עוסקות בצירוף חלקי הטקסט.
חוקרי השיח (הטקסט השלם) טוענים שההבדל שביניהם הוא בכך שהקישוריות נוצרת על ידי אמצעים לשוניים הנראים לעין, ואילו הלכידות נוצרת בעזרת קישוריות וגם בעזרת אמצעים לוגיים ורטוריים שלעתים לא נראים לעין.
חוקרי יחסי טקסט-קורא (חוקרי הבנת הנקרא) מגדירים את מידת הלכידות של טקסט כ"המידה שבה הטקסט מלוכד".
משפטים
מומלץ שלא להאריך את המשפט מעבר לשורה וחצי, כלומר כ-22 מילים. כשאנחנו קוראים משפטים ארוכים יותר לעתים קרובות אנחנו "הולכים לאיבוד" כי שכחנו את תחילת המשפט.
משפטים יכולים להיות ארוכים יותר אם המבנה שלהם פשוט.
פסקאות
מומלץ שרוב הפסקאות יהיו בנות 8-5 שורות. לפעמים אנחנו נזקקים לפסקה קצרה מ-5 שורות או ארוכה מ-8 שורות, אבל בדרך כלל עדיף לשמור על פסקה שאורכה אינו חורג מהמוצע כאן.
אתיקה
אתיקה היא תורת המוסר. היבטים אתיים הקשורים לכתיבת עבודה אקדמית עוסקים בשאלות של הגינות, של חובה ושל מותר-אסור. פעולה כלשהי היא בלתי הגונה, ולכן אסורה, אם היא גורמת לפגיעה בזולתנו: באדם כלשהו או בחברה בכלל. אתיקה של כתיבת עבודה אקדמית נוגעת בנושאים רבים. בפרק האתיקה באתר נביא פירוט לגבי כמה היבטים אתיים של כתיבה אקדמית:
כתיבה לא עצמאית של עבודה אקדמית
סוגיית הכתיבה הלא-עצמאית של עבודות אקדמיות הגיעה גם לדיון בין כותלי בית המשפט. בשורה של פסקי דין נקבע שהעתקת עבודות וקנייתן הן בבחינת השגת דבר במרמה, וכי יש בכך פגיעה חמורה בחברה.
עו"ד אילנה אלטמן-דורון מסבירה באתר על היבטים אתיים ומשפטיים הקשורים לעבודות אקדמיות ומביאה קטעי חוק ופסקי דין.