עקרונות הרישום באתר אסיף מתייחסים לשיטת הרישום של אגודת הפסיכולוגים האמריקנים (American Psychological Association – APA), המקובלת בפסיכולוגיה, בחינוך, באנתרופולוגיה, בסוציולוגיה ובתחומים נוספים, בעיקר במדעי החברה.
חשוב לציין שיש שיטות רישום רבות, כמו שיטת שיקגו (אוניברסיטת שיקגו בארצות הברית), שיטת MLA (של האגודה לשפה מודרנית – Modern Language Association) ועוד שיטות רבות, בדרך כלל לפי תחום המחקר.
בראשית הכתיבה יש לברר מה שיטת הכתיבה הנדרשת, ומומלץ להיעזר בדוגמאות כדי להקל על הדיוק בכתיבת הפריטים הביבליוגרפיים.
לכתיבה מדויקת של הפריטים יש חשיבות רבה. כתיבה מדויקת לפי עקרונות השיטה המתאימה, תאפשר לקוראים, בדרך כלל חוקרים ובעלי השכלה גבוהה שלרוב כותבים בעצמם ומכירים את שיטת הציטוט, להבין באיזה סוג מקור מדובר, אם הוא נחוץ להם, וכיצד להגיע אליו בדרך המהירה ביותר.
https://www.beitberl.ac.il/libraries/main-library/citation_guide/apa7/pages/apa_6_apa_7.aspxהמדריך של אגודת הפסיכולוגים האמריקניים (APA),
מהדורה שביעית, 2020: כריכה קדמית
חוקרים וסטודנטים במדעי החברה ברחבי העולם עוקבים אחר ההנחיות שבספר זה. במהדורה האחרונה הוכנסו שינויים אחדים. הינה כמה מהשינויים הבולטים.
עדכונים בולטים בכללי הרישום הביבליוגרפי על פי סגנון APA
1. משלושה מחברים ומעלה: בגוף הטקסט כותבים רק את הראשון (ולאחריו "ואחרים" או באנגלית et al.,). ברשימת המקורות אפשר לכתוב עד 20 מחברים. מעל 20 מחברים, כותבים את שמותיהם של 19 מהם, לאחר מכן שלוש נקודות כדי לציין השמטה, ולאחר מכן כותבים את שמו של האחרון.
2. מקום ההוצאה לאור: אין צורך לציין את מקום ההוצאה לאור כשהמקור הוא ספר או מאמר שפורסם באסופה. בכך רישום מקורות אלה דומה לרישום מאמרים שפורסמו בכתבי עת.
3. שם ההוצאה ייכתב במלואו. כך למשל שמה של הוצאת אסיף יירשם: הוצאת אסיף (ולא: אסיף).
2. מקור באינטרנט: אם יש קישור למקור, רצוי להוסיף אותו כדי להקל על הקורא להשיג בקלות את המקור. הקורא רואה שמדובר בקישור, ולכן אין צורך לציין דבר לפניו (למשל "נדלה מתוך", "אוחזר מתוך" או באנגלית "Retrieved from"), וכן אין צורך לציין תאריך.
3. DOI (מקומו של מאמר במאגר מאמרים): יש לכתוב כקישור רגיל. DOI – ראשי תיבות של Digital Object Identifier – מזהה אובייקטים דיגיטלי.
מאמר, ספר, ערך באנציקלופדיה, הרצאה ביום עיון וכן הלאה, נקראים "מקור מידע".
ממקורות המידע אנחנו שואבים מידע שמאפשר לנו לכתוב את הטקסט שלנו.
עלינו להפנות את קוראי הטקסט שלנו למקורות המידע שמהם לקחנו את המידע בטקסט שלנו. המטרה: לאפשר לקוראים להגיע למקורות המידע בדרך הקלה והמהירה ביותר.
1. איפה מציינים מקור מידע שהתבססנו עליו?
כל מקור מופיע פעמיים:
- בגוף העבודה מיד לאחר שכתבנו את הרעיון. המטרה – שהקורא יֵדע על מה כל רעיון התבסס.
- בסיום העבודה בפרק נפרד בשם "מקורות" (או "ביבליוגרפיה" או "רשימת מקורות"). ברשימה זו מופיעות כל ההפניות (כל האזכורים הביבליוגרפיים) שהוזכרו בגוף העבודה, אבל הפעם עם פרטים מלאים, כדי שהקורא יוכל למצוא אותם בספרייה, בחנות או באתר למכירת ספרים.
2. אילו פרטים צריך לציין בגוף העבודה? איך מציינים אותם?
בגוף העבודה מציינים רק שני פרטים: שם המשפחה של המחבר ושנת הפרסום. מציינים את הפרטים בסוגריים, ורצוי בסוף משפט, כדי לא לפגוע בשטף הקריאה. במקרה של ציטוט מדויק יש להוסיף את מספר העמוד.
דוגמה מגוף הטקסט – כותב העבודה מציג רעיון שלמד ממקור מידע שמחברו הוא לוין:
בתחילה התמקדו החוקרים בפיתוח מערכת חמצן סגורה לצורכי צלילה, אולם בעקבות שני אירועים של הרעלת חמצן הוחלט על פיתוח מערכת המבוססת על עיקרון אחר (שני, 2013).
נקודה: שימו לב שהנקודה באה בסוף כל המשפט, לאחר הסוגריים.
ציטוט: אם כותב העבודה מצטט מלוין ציטוט מדויק, הוא צריך להוסיף את מספר העמוד של הציטוט.
דוגמה לציטוט מדויק בגוף הטקסט:
בתחילה התמקדו החוקרים בפיתוח מערכת חמצן סגורה לצורכי צלילה, אולם בעקבות שני אירועים של הרעלת חמצן הודיע מפתח המערכת, קוסטו (Cousteau) ש"אין […] מה לחפש בכיוון זה" (שני, 2014, עמ' 24).
רצוי שלא לצטט מן המקורות כלשונם, אלא לשלב את הרעיונות ולהתאימם לטקסט שלנו. אנחנו מצטטים רק אם חשוב לנו מסיבה כלשהי להביא דברים כלשונם – למשל, אם הדברים נאמרו בצורה קולעת מאוד וייחודית.
3. אילו מקורות לכלול ברשימת המקורות?
כל המקורות שהוזכרו בגוף העבודה חייבים להופיע ברשימת המקורות.
רק המקורות שהוזכרו בגוף העבודה יופיע ברשימת המקורות. אסור להכניס מקורות שאינם מופיעים בגוף העבודה.
4. האם מותר לציין בעבודתנו מקור שמוזכר במאמר שאנחנו קוראים?
מותר לציין רק מקורות שקראנו בעצמנו.
אין זה אתי להעמיד פנים כאילו קראנו בעצמנו מקורות שרק קראנו עליהם. קראו על אתיקה ועל זכויות הכותב על עבודתו.
אם חשוב לנו מסיבה כלשהי לציין מקור שלא קראנו בעצמנו אלא מצאנו במקור אחר שאנחנו קוראים, מותר לעשות זאת, בתנאי חשוב אחד: שלקוראים יהיה ברור שלא קראנו את המקור עצמו. לשם כך עלינו לציין היכן קראנו עליו. זאת ועוד, בשום מקרה אסור לכלול אותו ברשימת המקורות, משום שברשימה זו נכללים אך ורק המקורות שקראנו בעצמנו.
אם מצאנו מקור שמעניין אותנו, ואנחנו רוצים לציין אותו כמקור שקראנו בעצמנו, עלינו לחפש אותו ולקרוא בעצמנו. במקרים רבים נגלה שמה שכתוב במקור עצמו שונה במעט או בהרבה ממה שכתוב באותו מקור שהתבסס עליו. ההקשר והמטרה של כל כותב, הם שגורמים לשינויים האלה. לכן חשוב להגיע למקור עצמו או לציין רק את המקור שקראנו בעצמנו.
5. אילו פרטים יש לציין לגבי כל מקור ברשימת המקורות?
ברשימת המקורות מציינים פרטים רבים וחשובים לאיתור מקור המידע:
שם המחבר – שם משפחה ואות ראשונה של שם פרטי
שנת הפרסום
שם המאמר (כאשר המקור הוא מאמר)
שם הספר (כאשר המקור הוא ספר או אסופת מאמרים)
טווח העמודים של המאמר (כאשר המקור הוא מאמר). יש לציין מס' עמוד ראשון ואחרון, עד סוף רשימת המקורות של המאמר, למשל 45–23
שם כתב העת (אם המקור הוא מאמר שהתפרסם בכתב עת)
מספר הכרך (אם המקור הוא מאמר שהתפרסם בכתב עת או אם המקור הוא ספר שיש לו כמה כרכים)
שם ההוצאה לאור (אם המקור הוא ספר או אסופת מאמרים, למשל כתר, עם עובד, אסיף…)
שם העורך – אות ראשונה של שם פרטי ושם משפחה (אם המקור הוא מאמר באסופת מאמרים. לא מציינים שם של עורך כאשר המקור הוא מאמר שהתפרסם בכתב עת.
חשוב להקפיד על הסדר. הסדר נקבע לפי סוג המקור כדי להבחין ביניהם, כלומר הפרטים של ספר נכתבים בצורה שונה מאשר הפרטים של מאמר בכתב עת או של מאמר באסופת מאמרים. כך יודעים הקוראים מיד אם הפריט הביבליוגרפי מתייחס לספר, למאמר וכן הלאה.
ממשיכים עם שם הספר או עם שם המאמר. סידור שאר הפרטים תלוי בסוג המקור. סוגי מקורות הם: ספר, מאמר באסופת מאמרים, מאמר בכתב עת, אתר וכן הלאה.
7. מה סדר המקורות ברשימת המקורות?
סדר הרשימה הוא לפי סדר א"ב של שמות המשפחה של המחברים ללא הבחנה בין סוגי המקורות.
קודם באים המקורות בעברית, ולאחריהם באנגלית. את רשימת המקורות בעברית מצמידים לצד ימין, את רשימת המקורות באנגלית אנחנו מצמידים לצד שמאל.
לנדור, א' (2014). פעילות ספורט נשים באתלטיקה ובכדורסל במסגרת
תנועת המכבי בארץ ישראל בין שתי מלחמות העולם. בתנועה, 87, 7–26.
Share, A. R., & Lee, T. D. (2013). Shift control and learning. Harper Perennial.
8. איך מעצבים את רשימת המקורות?
השורה השנייה של כל מקור מוּזַחַת (=מתחילה פנימה) ומתחילה בערך תחת האות החמישית של השורה הראשונה (מעט יותר מסנטימטר). הסיבה: כך יבלטו שמות המחברים, וכך יהיה קל לקוראים למצוא את המקור שהם מחפשים.
9. הדגשה ברשימת המקורות: מה מדגישים, למה ואיך?
בכל מקור חובה עלינו להדגיש פרט אחד, כדי שייקל למצוא אותו בספרייה או בחנות הספרים. כשהמקור הוא ספר, מדגישים את שם הספר. כשהמקור הוא כתב עת, מדגישים את שם כתב העת ואת מספר הגיליון.
ההדגשה נעשית באמצעות הטיית הגופן 
(להטיה ניתן גם ללחוץ על המקשים ctrl+I).
רשימת המקורות: דוגמאות לפי סוג המקור
ספר
דנאל, ד' (2014). פסיכולוגיה חברתית: עמדות, תפיסות, דעות ואמונות. הוצאת אסיף.
Asrtid, P. E., & Roland, R. (2014). Textbook of reading and
writing. Roe- Hill.
מאמר בכתב עת
פייגין, ר', אפרתי, ש' ובן דוד, ח' (2013). שחיקה בהוראה בקרב
מורים. חונכים ומחנכים, 4, 7–27.
Litvin, J. (2014). Comparision of two teaching methods. Journal of
Education and Teaching, 25, 35–38.
מאמר באסופת מאמרים ("פרק בספר עם עורך")
מודן, ב' (1994). אפידמיולוגיה של הזקנה. בתוך ב' חבוט וא' הרט (עורכים),
פרקים נבחרים רפואה גריאטרית (עמ' 15–30). הוצאת מאגנס.
Komi (Ed.), Strength and power in sport (pp. 249–265).
Blackwell Scientific.
אין חובה לציין את מקום ההוצאה.
ציון טווח עמודים בעברית: מימין לשמאל (בכיוון הכתיבה, כך: 25-9).
מקור מידע שהועלה לאינטרנט. המטרה היא לסייע לקוראים להשיג במהירות ובקלות את המקור. לכן מומלץ להוסיף את הכתובת. את הכתובת מעתיקים בסוף הפריט הביבליוגרפי ללא כל תוספת לפניו וללא נקודה בסיום. אם הכתובת ארוכה – אפשר לקצר אותה בעזרת תוכנות קיצור (דוגמת bit.ly). APA ממליצים שלא לקצר. עם זאת כתובת האינטרנט של אתרים בעברית לעיתים קרובות ארוכה מאוד ולא קריאה, ולפיכך אין טעם להציגה ברשימת המקורות. במקרים אלה אפשר לקצר. אפשרות אחרת היא לציין את דף הבית בלבד, ובתנאי שהקישור של דף הבית אינו ארוך ולא קריא גם הוא.
אם הכתובת באינטרנט היא הדרך היחידה למצוא את המקור – חובה להוסיף את הכתובת.
חוק (חוקי הכנסת)
החקיקה בישראל וספר החוקים שונים מאשר בארצות הברית, ולכן נדרשת התאמה של הכללים האמריקניים של APA לרישום חוקי מדינת ישראל.
חוקי מדינת ישראל נמצאים באינטרנט בקובץ PDF. בסוף הפריט הביבליוגרפי יש להוסיף את הקישור לנוחות הקורא. את החוקים אפשר למצוא במאגר החוקים של הכנסת.
החיפוש אפשרי בעזרת מילה משם החוק (ו-אנטר).
למטה מחפשים את השורה המתאימה, רושמים את מס' החוברת ומס' העמוד ואת כתובת הקישור של קובץ ה-PDF (עומדים על האייקון של ה-PDF, קליק ימני>העתקת כתובת קישור).
רישום בגוף הטקסט: שם החוק ושנה עברית ולועזית.
(חוק חינוך מיוחד, תיקון מס' 11, התשע"ח-2018)
רישום החוק ברשימת המקורות: מתחילים עם שם החוק, ולאחריו בסוגריים השנה העברית והלועזית. ספר החוקים, מס' חוברת, מס' עמ', קישור.
שימו לב:
בין השנה העברית ללועזית יש מקף ללא רווחים משני צידיו. המקף הוא חלק משמו של החוק.
השנה העברית רשומה בספר החוקים לעיתים עם ה' ולעיתים בלעדיה. יש לעקוב אחר הרשום בספר החוקים.
אם יש קישור, מומלץ להוסיף אותו בסיום להקלה על הקוראים למצוא את המקור.
דוגמאות
חוק חינוך מיוחד, 1988
חוק חינוך מיוחד (תשמ"ח-1988). ספר החוקים, חוב' 2834, עמ' 762. https://www.nevo.co.il/law_html/law01/152_048.htm
חוק חינוך מיוחד, תיקון מס' 11, 2018
חוק חינוך מיוחד (תיקון מס' 11) (התשע"ח-2018). ספר החוקים, חוב' 2834, עמ' 762.
https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_504077.pdf
ראו גם כללי האזכור האחיד בכתיבה המשפטית, 2021, מהדורה שלישית, הוצאת נבו.