כדאי להתחיל את העבודה בכתיבת המבוא. תפקיד המבוא הוא להציג בפני הקורא תמונה ברורה של העבודה. הבעיה היא שבשלב הראשוני הזה לנו עצמנו עוד אין תמונה כזו. מצד שני, עצם כתיבת המבוא תעזור לנו להבין דברים טוב יותר.
במבוא נתאר את מטרת העבודה. אם מדובר בעבודה המציגה מחקר שערכנו – נכתוב את שאלת המחקר (מנוסחת כמטרה, ולא כשאלה). אחר כך נביא מעט רקע על הנושא. נשתדל לבחור תכנים שיראו עד כמה הנושא חשוב. לבסוף מומלץ לתת לקורא מעין מפה של העבודה: אילו פרקים יש בעבודה, ומה הם כוללים. בעבודות שבהן הפרקים ידועים מראש (למשל: מבוא, סקירת ספרות, שאלות המחקר, שיטת המחקר, ממצאים, מסקנות, סיכום ודיון) אין מקום לציין את הידוע לכול. במקרה כזה נתמקד בהצגת תת-הפרקים של סקירת הספרות.
יש המעדיפים לפתוח את המבוא עם דברי רקע, ורק לאחר מכן לכתוב את מטרת המחקר. מי שנוקט דרך זו חייב לזכור שעליו לקצר מאוד בדברי הפתיחה, מכיוון שכל עוד הקורא לא יודע מה מטרת העבודה, הוא עדיין מגשש באפלה. אם דברי הפתיחה יהיו ארוכים מדי, הקורא עלול להתייגע כבר בתחילת העבודה שלנו.
כיצד כותבים מבוא? אסי מסבירה ומדגימה.
רוצים ללמוד לכתוב כתיבה עיונית ואקדמית ברמה גבוהה? ברמה של עורך לשון? בואו ללמוד מהטובים ביותר.
ב-17.11.2019 ייפתח הקורס המקוון (למידה מרחוק) לעריכה לשונית (עם כתיבה עיונית ואקדמית)
הנחיות מיוחדות לנרשמים עכשיו.
בסיום כתיבת סקירת הספרות, הממצאים ופרק הסיכום והדיון תהיה לנו תמונה ברורה הרבה יותר של העבודה שלנו. לכן נחזור לפרק המבוא לאחר כתיבת פרקים אלה, בשלב העריכה והשכתוב, נתקן אותו ונתאים אותו לשאר החלקים.