מוטו | Motto
המוטו (מאיטלקית, muttum utterance) הוא יחידת שיח מזערית (ע"ע), "מיני טקסט", הממוקמת לפני יצירה ספרותית ומשמשת לה אמירה מטרימה, מעין הכרזה. המוטו משתייך לקבוצת טקסטים
המוטו (מאיטלקית, muttum utterance) הוא יחידת שיח מזערית (ע"ע), "מיני טקסט", הממוקמת לפני יצירה ספרותית ומשמשת לה אמירה מטרימה, מעין הכרזה. המוטו משתייך לקבוצת טקסטים
מילונים מיוחדים או מילונים למטרות מיוחדות הם מילונים שאוצר המילים שלהם מתקשר למילונים דו-לשוניים, למילוני משמעויות וכדומה ((Bergenholtz, 1995,לקבוצות מקצועיות או חברתיות מיוחדות: סופרים (למשל,
עיבוד הוא העברה מסוג אחד של טקסט לסוג אחר. זהו מונח מקובל לסוג שיח הדומה לתרגום (translation), שגם בו יש בו העברה מסוג אחד של
היומן הוא בעיקרו אמצעי לארגון פרטים על פי זמנים, אך גם לרישום חוויות אישיות לאורך זמן ובתיארוך, בדרך כלל לא לפרסום. אולם יש שיומנים כאלה
עריכה לשונית היא עבודתו של עורך מקצועי שהוכשר ואומן לטפל בטקסטים כדי לשפרם מהיבטים שונים, על פי אופי המטלה והמנדט שניתן לו בידי הלקוח (Bisaillon,
לעריכת טקסטים שתי משמעויות עיקריות: (1) הפקה כוללת של טקסטים ו-(2) שינוי טקסט נתון. עריכה במובנה הראשון היא הפקת פרסומים, בעיקר ספרים ומאמרים, וסיוע בהוצאתם
חקר השיח המכונה גם ניתוח השיח הוא ענף חדש יחסית של הבלשנות. את המונח טבע זליג האריס (Harris, 1952), שהציע לפרוץ את הגבולות המסורתיים של
חקר השיח המכונה גם ניתוח השיח הוא ענף חדש יחסית של הבלשנות. את המונח טבע זליג האריס (Harris, 1952), שהציע לפרוץ את הגבולות המסורתיים של
דיגלוסיה, המכונה גם דו-לשוניות, היא שימוש בשתי שפות או בשני קודים לשוניים, האחד גבוה (H – High) ומשמש לשון פורמלית, והאחר נמוך (L – Low) ומשמש
דו-לשוניות היא תופעה של שימוש בשתי שפות, כשהאחת היא לשון האם והאחרת היא הלשון הכללית. תופעה זו מאפיינת בעיקר קהילות מהגרים, שבהן שפת ארץ המוצא