מכון אסיף פועל לקידום הכתיבה והעריכה בישראל​
ללמוד מן הטובים ביותר
מכון אסיף: בית של כבוד למילים ולכותבים
לימודי עריכה לשונית וכתיבה עיונית ואקדמית בכריכה אחת
הקשבה • סבלנות • אמינות • מקצועיות
הוצאת ספרים • עריכה • ליווי וייעוץ • לימודי כתיבה ועריכה
דייקנות • יסודיות • אסתטיקה
הקודם
הבא

"אודות", "על אודות" או פשוט "על"?

האם חייבים להחליף את "אודות" ב"על אודות"? האם אפשר להשתמש ב"אודות" – למשל במשפט: הסיפור מספר אודות…. – אם לא – מה הסיבה לכך?

האקדמיה ללשון העברית ענתה לשאלות אלו כך: הצירוף המומלץ הוא "על אודות". "אודות" פירושו "עניינים", לכן הוויתור על "על" איננו הגיוני, ומוטב לומר "על" כמנהג כל הבריות ביום-יום.
הצירוף "על אודות" מעורר התנגדות בקרב רבים. המילה "אודות" מעלה את המישלב הלשוני של הטקסט ומסייעת לו להישמע רציני, גם אם לא תמיד בטובתו. לא מעט סבורים ש"אודות" בתוך טקסט משרה את הרושם שמדובר בדברי טעם. "על אודות" לעומתה נראה להם ספרותי ומנופח, כלומר גבוה מדי. עורכים רבים נוהגים לפי המלצת האקדמיה וממירים את "אודות" ב"על אודות". המילה "על" הקטנטנה יכולה להיות מקור לדרמות קטנות בין כותב לעורך. כותבים-נערכים נחרדים לעתים קרובות מצירוף זה המופיע בטקסט שלהם לאחר העריכה. יש המחליטים להתיידד עם "על אודות" ולהשאירה בטקסט, ויש המוותרים על "אודות" ונשארים עם "על" הפשוט והטוב. מעניין להזכיר את דעתו של ראובן סיוון. סיוון כותב בספרו "לקסיקון לשיפור הלשון": "במקום 'אודות' או 'על אודות' נסה לומר בפשטות רק 'על'. אין המילה 'אודות' שגיאה חלילה. פשוט נאה יותר בלעדיה לדעתם של בעלי טעם."
לסיכום נוכל לומר כך: "על", "אודות" ו"על אודות" אינם זהים, ולא רק משום ש"אודות" היא היחידה שאינה מומלצת על ידי האקדמיה, אלא גם משום שכל אחת מהאפשרויות היא במשלב לשוני אחר. "על" תסייע לטקסט להישמע יומיומי וענייני, ולכן גם טבעי, נגיש ובהיר יותר, אבל גם פשוט יותר (הסיפור מספר על…); "אודות" תגביה אותו (הסיפור מספר אודות…), אך האוטוריטה קובעת כי אינה תקנית; ו"על" תגביה עוד יותר (הסיפור מספר על אודות…).

מאלף או מעלף? בא' או בע'?

ממילון רב-מילים: מאלף:1. שאפשר ללמוד ממנו או להחכים ממנו; מלמד ומאיר עיניים מבחינה שכליתאו מוסרית.• בהקשר זה ראוי לזכור את דבריו המאלפים של שופט בית המשפט העליון.• תודה על עצותיך המאלפות, הן היו לנו לעזר רב. 2. מעניין, מרתק.• הקהל באולם האזין מרותק להרצאה המאלפת.

המשיכו לקרוא

להיפטר או להיפתר? בט' או בת'?

רותם הסתבכה עם מספרי העמודים ושאלה אלינו שאלה:"התחלתי מספור מ-0 וזה מספר לי גם את השער, ונוספו לי דפים ריקים שאין לי מושג איך להיפתר מהם מבלי שהם יזיזו לי כותרת". המילה "להיפתר" קיימת לצד "להיפטר", אך המשמעויות שונות. להיפתר

המשיכו לקרוא

איך כותבים – סיסטמתי או סיסטמטי? איך כותבים – דרמתי או דרמטי?

ת' או ט': האם במילה לועזית כותבים תמיד ט'? לפי האקדמיה ללשון העברית, הכתיב הוא סיסטמטי, כמו דרמטי.  בעבר האקדמיה קבעה שהה' הופכת לת': "דרמה" > "דרמתי", למשל. כך נוהגת העברית במילים עבריות: "שיטה" > "שיטתי".  הקביעה החדשה של האקדמיה ללשון

המשיכו לקרוא

איך כותבים – ב-ו' אחת או בשתי ו'?

איך כותבים שמות לועזיים ב-ו' אחת בראש המילה? על כללי הכתיב חסר הניקוד לפי כללי האקדמיה ללשון העברית, אם מילה פותחת באות ו', יש לכתוב אותה בו' אחת. אבל אם נוספות אותיות בראש המילה – יש לכתוב בשני ו'. כך

המשיכו לקרוא

מרבית או רוב?

"מרבית החוקרים סברו שיש הבדל" או: "רוב החוקרים סברו שיש הבדל".  האם יש הבדל בין "מרבית" לבין "רוב"? ואם כן, מתי ראוי להשתמש בכל אחת מהן? האם זה עניין של טעם וסגנון אישי? תשובת האקדמיה ללשון העברית הייתה כי שתי

המשיכו לקרוא

Open chat
1
לחצו על הכפתור שלמטה כדי להשאיר לנו הודעה בווטסאפ, נחזור אליכם בהקדם.