אסיף פועל לקידום הכתיבה והעריכה בישראל​
ללמוד מן הטובים ביותר
אסיף: בית של כבוד למילים ולכותבים
לימודי עריכה לשונית וכתיבה עיונית ואקדמית בכריכה אחת
הקשבה • סבלנות • אמינות • מקצועיות
הוצאת ספרים • עריכה • ליווי וייעוץ • לימודי כתיבה ועריכה
דייקנות • יסודיות • אסתטיקה

את אותו

האם אפשר לכתוב את צירוף המילים "את אותו" כמו במשפט: אנחנו מוצאים את אותן בעיות גם בתחומים אחרים?
בספר "ודייק" הוותיק מאת יעקב בהט ומרדכי רון, שפורסם ב-1973, נטען כי הצירוף "את אותו" אינו תקני מאחר שהמילה "אותו" אינה אלא המילה "את" בנטייה, כלומר: אותו = את + הוא. מכאן שהצירוף "את אותו" משמעו "את את הוא".
יש עורכים הנוהגים אפוא למחוק את ה"את" הראשונה, כך למשל: "אנחנו מוצאים אותן בעיות גם בתחומים אחרים". אך אם ה"את" כפולה ומיותרת, מדוע הצירוף "את אותו" מקובל כל כך בדיבור ובכתיבה?  נראה שהסיבה היא שאין כאן כפילות של ממש. "אותו" המצטרף לשם עצם (למשל "אותן בעיות") שונה מ"אותו" המשלים פועל בהשלמה מושאית (למשל "הבנתי אותו"). רק "אותו" המצטרף לשם עצם הוא בעל משמעות: הוא מוסיף את רעיון הזהות. כך למשל "אותן בעיות" מוסר לקורא באמצעות מילה קטנה אחת, כי בעיות קיימות בתחום אחד, ובעיות זהות קיימות גם בתחום אחר. כלומר, גם אם היסטורית מקור המילה "אותו" הוא ב"את", המילה שונה במשמעה ובתפקודה מ"את" המצטרפת בהשלמה מושאית. המסקנה שלנו מכך היא שנוכל להוסיף "את" כמקובל בעברית לפני מושא ישיר מיודע, כשהצירוף הכולל "אותו" ("אותן בעיות") הוא בתפקיד של מושא מיודע. מכאן ש"אנחנו מוצאים את אותן בעיות" הוא משפט תקני, ואכן עורכים רבים מתייחסים לצירוף זה כתקני.
מהאקדמיה ללשון העברית הגיעו אלינו שתי תשובות שונות לסוגיה זו, מיועצות שונות. תשובה אחת מסרה בלקוניות שהצירוף "את אותו" הוא אפשרי. התשובה השנייה הייתה ארוכה ומפורטת ובסופה הוצע שלא להשתמש בצירוף "את אותו", ויותר מזה – במקום מחיקת ה"את" הראשונה הוצע שכתוב המשפט בדרכים האלה: אנחנו מוצאים את הבעיות האלה; אנחנו מוצאים את הבעיות האלה בדיוק. 

מאלף או מעלף? בא' או בע'?

ממילון רב-מילים: מאלף:1. שאפשר ללמוד ממנו או להחכים ממנו; מלמד ומאיר עיניים מבחינה שכליתאו מוסרית.• בהקשר זה ראוי לזכור את דבריו המאלפים של שופט בית המשפט העליון.• תודה על עצותיך המאלפות, הן היו לנו לעזר רב. 2. מעניין, מרתק.• הקהל באולם האזין מרותק להרצאה המאלפת.

המשיכו לקרוא

להיפטר או להיפתר? בט' או בת'?

רותם הסתבכה עם מספרי העמודים ושאלה אלינו שאלה:"התחלתי מספור מ-0 וזה מספר לי גם את השער, ונוספו לי דפים ריקים שאין לי מושג איך להיפתר מהם מבלי שהם יזיזו לי כותרת". המילה "להיפתר" קיימת לצד "להיפטר", אך המשמעויות שונות. להיפתר

המשיכו לקרוא

איך כותבים – סיסטמתי או סיסטמטי? איך כותבים – דרמתי או דרמטי?

ת' או ט': האם במילה לועזית כותבים תמיד ט'? לפי האקדמיה ללשון העברית, הכתיב הוא סיסטמטי, כמו דרמטי.  בעבר האקדמיה קבעה שהה' הופכת לת': "דרמה" > "דרמתי", למשל. כך נוהגת העברית במילים עבריות: "שיטה" > "שיטתי".  הקביעה החדשה של האקדמיה ללשון

המשיכו לקרוא

איך כותבים – ב-ו' אחת או בשתי ו'?

איך כותבים שמות לועזיים ב-ו' אחת בראש המילה? על כללי הכתיב חסר הניקוד לפי כללי האקדמיה ללשון העברית, אם מילה פותחת באות ו', יש לכתוב אותה בו' אחת. אבל אם נוספות אותיות בראש המילה – יש לכתוב בשני ו'. כך

המשיכו לקרוא

מרבית או רוב?

"מרבית החוקרים סברו שיש הבדל" או: "רוב החוקרים סברו שיש הבדל".  האם יש הבדל בין "מרבית" לבין "רוב"? ואם כן, מתי ראוי להשתמש בכל אחת מהן? האם זה עניין של טעם וסגנון אישי? תשובת האקדמיה ללשון העברית הייתה כי שתי

המשיכו לקרוא

Open chat
1
לחצו על הכפתור שלמטה כדי להשאיר לנו הודעה בווטסאפ, נחזור אליכם בהקדם.
Powered by