שימוש במקורות מידע בעבודה אקדמית
בעבודה אקדמית אנחנו, הכותבים, משתמשים במקורות מידע (מאמרים, ספרים ועוד) כדי להביא בעבודתנו מידע הכתוב בהם, וכדי לבסס את מה שאנחנו כותבים. כך למשל אנחנו משתמשים במקורות המידע כדי לבנות פרק שבעיקרו הוא רקע והצדקה לעבודת מחקר שאנחנו מציגים בעבודה (הפרק "סקירת ספרות"), מביאים המלצות של חוקרים כדי להצדיק מדוע ערכנו את המחקר שלנו בדרך זו או אחרת, או מביאים ממצאים, תובנות ומסקנות של חוקרים כדי להסביר את הממצאים שמצאנו.
בדרך כלל לא מצטטים קטעים ממקורות מידע כלשונם, ונוח יותר להשתמש במידע ולהתאים את הניסוח לפי הצרכים שלנו בפרק מסוים או בפסקה מסוימת. את השימוש במידע מקובל לכנות "ציטוט" גם כשאין ציטוט מדויק.
אנחנו הכותבים מחויבים לציין כל מקור מידע שציטטנו (כלומר, שהבאנו מידע הכתוב בו). מקור המידע מוזכר בקצרה בגוף העבודה במקום שבו הובא אותו מידע, ומקובל לכנות זאת "אזכור". כל מקור מידע מצוין פעם נוספת ברשימת המקורות, ושם מובאים הפרטים המלאים כדי שהקוראים יוכלו למצוא בקלות את מקור המידע אם יהיו להם עניין וצורך בו.
ביבליוגרפיה, מקורות, רשימה ביבליוגרפית, רשימת מקורות
מקור המילה ביוונית: biblion – ספר; graphein – לכתוב. ביבליוגרפיה היא רשימת קריאה רחבה הכוללת מקורות מידע (מאמרים, ספרים ועוד) שצוינו בעבודה האקדמית, משום שהעבודה מביאה מידע הכתוב באותם מקורות או מזכירה מידע כזה באופן כלשהו, וגם מקורות נוספים הקשורים לעבודה, אך לא צוינו בה באופן ישיר.
במקרה שלנו אנחנו עוסקים ב"רשימת מקורות" או "מקורות", כלומר רשימת מקורות מידע מצומצמת, המכילה אך ורק את מקורות המידע שהעבודה האקדמית מביאה מידע המצוי בהם, ועל כן מקורות המידע מצוינים באופן ישיר בתוך העבודה.
לעיתים קרובות נוכל לראות שרשימת המקורות המצומצמת הזו נמצאת גם תחת כותרות כמו "ביבליוגרפיה" או "רשימה ביבליוגרפית", ובדרך כלל הדבר אינו נתפס כטעות.
הרישום הביבליוגרפי הן בגוף העבודה והן ברשימת המקורות נעשה על פי כללים מדוקדקים ומוסכמים. באתר מוסברים עקרונות הרישום הביבליוגרפי.
רישום ביבליוגרפי לפי שיטת APA ושיטות נוספות
לכל סוג מקור צורת רישום משלו, שנועדה להבחין ביניהם. באתר אסיף מוצג רישום של שלושה סוגי מקורות נפוצים: ספר, מאמר באסופת מאמרים ומאמר בכתב עת. הרישום באתר הוא על פי שיטת APA של אגודת הפסיכולוגים האמריקנים (American Psychological Association), המקובלת מאוד בארץ ובעולם, בעיקר בחינוך, בפסיכולוגיה ובכלל במדעי החברה.
הצטרפו אלינו לביקור באגודה.
כדי לברר כיצד לרשום מקורות מידע נוספים וגם על פי שיטות נוספות, הקישו בגוגל את שם המקור המבוקש (למשל, ערך באנציקלופדיה) ואת שם שיטת הרישום (למשל APA).
יש שיטות רבות לרישום ביבליוגרפי, בדרך כלל לפי התחום. כך למשל במדעי הרוח מקובלת שיטת שיקגו, של אוניברסיטת שיקגו, המתאפיינת ברישום הערות בתחתית העמוד או שיטת MLA של האגודה ללשון מודרנית (Modern Language Association) שהיא מעין שיטת ביניים בין APA לבין שיקגו. יש שיטות נוספות בתחומי הרפואה ובמדעים נוספים. כל כתב עת או הוצאה לאור יכולים לקבוע שיטת רישום ביבליוגרפי משלהם.
גופים רבים, ביניהם ספריות אקדמיות, בנו אתרים לסיוע לרישום ביבליוגרפי. כמו כן יש מנועים שאפשר להכניס לתוכם את הפרטים ואת שיטת הרישום ולקבל את הפריט המבוקש כתוב לפי הכללים של אותה שיטה, אם כי יש צורך בכל זאת לבדוק שאין טעויות.
מתי מתחילים להכין את רשימת המקורות?
אנחנו מתחילים להכין את הרשימה הביבליוגרפית עם תחילת העיסוק בעבודה האקדמית, לפעמים עוד בשלב ההכנה. בעת הכתיבה נתייחס לרשימת המקורות בעיקר תוך כדי כתיבת פרק הספרות ופרק הסיכום והדיון. בסיום הכתיבה נחזור לרשימה ונערוך אותה על פי הכללים.
מומלץ לקרוא בעיון את עקרונות הרישום המופיעים באתר אסיף (עקרונות הרישום הביבליוגרפי). בעריכת רשימת המקורות ניתן להיעזר בדוגמאות המופיעות כאן, באתר אסיף, וכן באינטרנט כפי שמוצע בקישורים המובאים כאן.