יש עורכים המקפידים על הבחנה בין "על ידו" (לידו, בקרבתו) לבין "על ידיו" (באמצעותו). הבחנה זו נוחה והגיונית שכן מילת היחס "על יד" (לשון יחיד, יד אחת) מתייחסת לקרבה כמו "ליד", ואילו "על ידי" (ידיים בלשון רבים) מתייחסת לעשייה, לעושה הפעולה.
אולם הבחנה זו אינה הכרחית שהרי גם "על ידו" במשמעות "באמצעותו" היא אפשרות תקינה וקיימת במקורותינו. כך למשל במשנה מסכת אבות פרק ה משנה יח, "כל המזכה את הרבים אין חטא בא על ידו" משנה מסכת מכות פרק ג משנה יד; וכן – "הוסיף לו [המלקה בבית הדין] עוד רצועה אחת ומת הרי זה גולה על ידו".
גם בלשון החוק הישראלי אפשר למצוא שימוש רב מעין זה, הינה כמה דוגמאות:
"בית המשפט העליון, בית המשפט לפשעים חמורים […] תהא להם הסמכות לכוף אדם בקנס או במאסר לציית לכל צו שניתן על ידם […]" (פקודת בזיון בית המשפט).
כהן דת […] במהלך התקופה שבה ניתן להם ייעוץ או הדרכה על ידו או סמוך לאחר מכן […] שמקורה בייעוץ או בהדרכה שניתנו להם על ידו […] (חוק העונשין, התש"ל-1977).
"חבר בורסה" – לעניין בורסה מחוץ לישראל או שוק מוסדר, כאמור בהגדרה "בורסה" שבסעיף קטן זה – מי שאושר על ידם כחבר בהם או כמשתתף בהם (חוק ניירות ערך, תשכ"ח-1968)
תודה לרב פרופ' רון קליינמן על ההארה ועל המובאות מן המקורות.