השימוש בתחום המשפטים במילה "נשוא", למשל "נשוא הדיון", "נשוא העבירה", "נשוא המשפט" וכן הלאה, הוא שימוש מודרני. הוא אינו מצוי במקורות ואינו נחשב תקין.
על פי האקדמיה ללשון העברית, האפשרויות התקינות הן "מושא" או "נושא" בהתאם למשמעות הרצויה (מושא הדיון, מושא העבירה, מושא המשפט; נושא הדיון, נושא העבירה, נושא הדיון). אין זהות בין "נושא" ל"מושא". "מושא" מחליף את המונח הלועזי "אובייקט", ואילו "נושא" הוא במשמעותו המקובלת בלשון היומיום: התחום שבו מתמקד העניין, הדבר שבמוקד הדיון או המשפט.
במקרים מסוימים נראה כי יש כמעט חפיפה וקשה לבחור בין השניים, אולם לעיתים ההבחנה פשוטה. כך למשל נושא הדיון יכול להיות תביעה לפינוי מושכר, ואילו הדירה המושכרת שאותה הבעלים מבקש לפנות היא "מושא הדיון".