"מרבית החוקרים סברו שיש הבדל" או: "רוב החוקרים סברו שיש הבדל".  האם יש הבדל בין "מרבית" לבין "רוב"? ואם כן, מתי ראוי להשתמש בכל אחת

תשובת האקדמיה ללשון העברית הייתה ששתי האפשרויות טובות: ניסוחים דוגמת "הן ילכו" במקום '"הן תלכנה" מוכרים לנו כבר מלשון המקרא המאוחרת, ובלשון חכמים זוהי דרך המלך. לפיכך

כשאנחנו רוצים להציג את מי שהגה מונח כלשהו איך נציג זאת: מונח ש"טבע" פלוני או ש"טווה"? כך למשל: מונח "האם-הטובה-דיה" הוא מונח שטבע – או טווה

"להקל את הנהיגה" או "להקל על הנהיגה"? מהי מילת היחס המוצרכת כשמדובר בדבר שנעשה קל יותר? לפי האקדמיה ללשון העברית, נאמר: "להקל את הנהיגה", למשל:

בין השורש תפ"ס לבין השורש "תפ"ש" אין הבדל במשמעות: תפ"ס מתייחס הן לתפיסה מוחשית (אחיזה של ממש) והן לתפיסה מופשטת (תפיסה רעיונית, תפיסה שבשכל). במקרא

כאשר מכנסים אנשים למפגש המתייחד לנושא מסוים למשך שעות או ימים אחדים איך נכנה אותו: "כנס" או "כינוס"?  לדברי המזכירות המדעית של האקדמיה ללשון העברית,

איך יש לומר – עֲקִיבוּת או עִקְבִיּוּת? עָקִיב או עִקְבִי? האם שתי הצורות תקינות? ועדת הדקדוק של האקדמיה ללשון העברית המליצה על הצורה עקיב (וגם

האם חייבים להחליף את "אודות" ב"על אודות"? האם אפשר להשתמש ב"אודות" – למשל במשפט: הסיפור מספר אודות…. – אם לא – מה הסיבה לכך? האקדמיה ללשון

האם אפשר לכתוב את צירוף המילים "את אותו" כמו במשפט: אנחנו מוצאים את אותן בעיות גם בתחומים אחרים? בספר "ודייק" הוותיק מאת יעקב בהט ומרדכי רון,

מילון אבן שושן מ-2006 מציג שתי אפשרויות לניקוד המילה, בצירי ובסגול, ונוטה להעדיף את להֶפך (בסגול). לפי מילון המונחים של האקדמיה ללשון העברית, הניקוד הקודם של הה"א היה