עקיבות או עקביות? עקיב או עקבי?
איך יש לומר – עֲקִיבוּת או עִקְבִיּוּת? עָקִיב או עִקְבִי? האם שתי הצורות תקינות? ועדת הדקדוק של האקדמיה ללשון העברית המליצה על הצורה עקיב (וגם
איך יש לומר – עֲקִיבוּת או עִקְבִיּוּת? עָקִיב או עִקְבִי? האם שתי הצורות תקינות? ועדת הדקדוק של האקדמיה ללשון העברית המליצה על הצורה עקיב (וגם
האם חייבים להחליף את "אודות" ב"על אודות"? האם אפשר להשתמש ב"אודות" – למשל במשפט: הסיפור מספר אודות…. – אם לא – מה הסיבה לכך? האקדמיה ללשון
האם אפשר לכתוב את צירוף המילים "את אותו" כמו במשפט: אנחנו מוצאים את אותן בעיות גם בתחומים אחרים? בספר "ודייק" הוותיק מאת יעקב בהט ומרדכי רון,
מילון אבן שושן מ-2006 מציג שתי אפשרויות לניקוד המילה, בצירי ובסגול, ונוטה להעדיף את להֶפך (בסגול). לפי מילון המונחים של האקדמיה ללשון העברית, הניקוד הקודם של הה"א היה
האם עלינו לכתוב "פרש כנפיים" או שמותר גם "פרס כנפיים".האם עלינו לכתוב "הארגונים פרושים על פני אזור נרחב" או שמותר גם "הארגונים פרוסים"? האם נוכל
האם המונח "הוראה יחידנית" הוא בעל משמעות זהה ל"הוראה פרטנית"? האם אחד מהם נכון יותר? הוראה יחידנית והוראה פרטנית אינן זהות. הוראה יחידנית היא הוראה המבוססת
האם "תלמיד" ו"לומד" הם מונחים זהים? מתי לבחור ב"תלמידים" ומתי ב"לומדים"? המילה "לומד" משמשת כמילה כללית. לכן כשאנחנו מדברים על צורכי הלומד, למשל, אנחנו מדברים על
כבר למדנו ש"אמריקני" עדיף על "אמריקאי". הסיומת של חיריק ויו"ד אחריה היא תמיד מוטעמת, כלומר תמיד במלרע. לכן אנחנו מטעימים את הסיומת "שי" במילה "טפשי" ואת הסיומת "ני"
"ניתן לומר" או "אפשר לומר"? האקדמיה ללשון ענתה כך בתשובה לשאלתנו: האקדמיה ממעטת לפסוק בענייני סגנון ולא קבעה דבר בעניין זה. "ניתן" נפוץ בלשון השכבה המשכילה
האם נכון לומר "הם מתמסרים" כשרוצים לומר שהם מוסרים את הכדור זה לזה? האם "מתמסרים" פירושו אך ורק מתמסרים נפשית, מן המילה "מסירוּת", למשל: רבים